אני כותבת

הייתי מצפה שהחלק הקשה יהיה לעבור את הטראומה. הייתי מצפה שהאונס עצמו, או החוויה של להיות בקשר קבוע עם א.נשים שמתעללים בי יהיה החלק הקשה.

אבל האמת היא שהחלק הקשה הוא החיים אחרי. האמת היא שאני לא יודעת איך להמשיך מפה.

האמת היא שבסוף את חוזרת אחרי הטראומה לחיים שלך, ואת לא מרגישה בטוחה יותר בשום מקום אף פעם. האמת היא שבסוף את צריכה להמשיך לתפקד תפקוד יומיומי, ואחרי שעברת את מה שעברת, זה נראה מנותק לחלוטין מהחיים שלך וממך. אחרי שחווית חוויה טראומטית כלכך קשה, החיים היומיומיים והשגרתיים מרגישים מורטי עצבים, כי את עסוקה בלחכות לסכנה הבאה שלא מופיעה.

החלק הקשה הוא לא לעבור את הטראומה, הוא לחיות לצדה לאחר מכן. וזה החלק שא.נשים מפספסים.