אני כותבת

אז מיס באה לבקר אותי אתמול.

קרה משהו ממש נדיר והרשו לנו לצאת החוצה למרות שזה השבוע הראשון שלי בהוסטל הטיפולי שאני נמצאת בו (אסור לצאת בשבועיים הראשונים ללא ליווי של הצוות, גם לא בליווי גורמים אחרים).

ישבנו בשדרה על ספסל, ממש כמו בדייטים של הדתיים. קיבלתי חיבוקים ונשיקה בראש ודיברנו וצחקנו והיא הביכה אותי כמו ששתינו אוהבות והיה מדהים.

באיזשהו שלב היא אפילו צבטה לי את הפטמה כשהרחוב היה ריק. ההפתעה והבושה היכו בי והסמקתי כולי והיא עפה על זה. בפעם אחרת היא איפרה לי בפה כי ביקשתי יפה.

היה מדהים ואני כלכך מעריכה אותה על שעשתה את הנסיעה ובאה אלי. ההוסטל בחור אז זה לא מובן מאליו בכלל.

אני אוהבת אותך מיס. תודה שאת את ❤