אני כותבת

אני לא סומכת בקלות בדכ

אני לא מורידה את המגננות

אני שומרת על הגבולות שלי כמו נץ כי אני ככ רגילה שאנשים חוצים אותם בלי שום רגישות ומחשבה למה שאני אעבור כי זה מה שבזין שלהם

ואיתו, איתו קורה משהו אחר

הוא באמת רואה אותי, ומאמין בי

הוא רואה אותי מעבר לגוף שלי, זה בכלל לא סביבו

הוא לא ביקש תמונות עירום או סרטונים

הוא מתעניין בראש שלי

ואיכשהו, אני רוצה לחצות את כל הגבולות שלי פתאום.

אני מפנטזת על דברים שלא חשבתי שארצה לעולם.

אני רוצה שהוא יחצה את הגבולות שלי, אני רוצה להיות שלו. אני יודעת שהוא יעשה את זה כשאני מוכנה וזה נכון לי להתמודד עם זה כרגע. 

ויכול להיות שננסה דברים ונבין שהם עדיין גבול.

אבל לפחות ניסינו, בדקנו מחדש.

ברגעים הראשונים נבהלתי, כי באיזשהו מקום, איך אני יודעת שהוא לא יפגע בי כמו כולם? שזה באמת בטוח? שזה נכון לשחרר ככה?

אבל משהו בי נהיה שליו

אחר

אני רגועה כמו שלא הייתי המון זמן

אני מרגישה שישלי את המסוגלות להתמודד עם החיים פתאום

שאולי לא הכול גדול עלי

אני אפילו מודה לו על העונשים. כי הוא מעניש אותי כי אכפת לו באמת. כי הוא רוצה שאלמד ואשתפר ואתפתח ואצמח. ואני מעריכה את זה.

אני באמת באמת מעריכה את זה.

את הכול.