התחלנו מפגישה ונילית רגילה.
נפגשנו מחוץ לחניון.
והצעד הראשון שלו היה חיבוק ענק וליטוף ראש.
זה הלחיץ אותי קצת, חיבוקים מאנשים חדשים זה לא נעים לי בדכ.
אבל משהו הרגיש לי נכון בחיבוק שלו, והרגשתי את עצמי נמסה לתוכו.
אנחנו יושבים בבית קפה ומדברים.
הוא מלטף לי את הברך והירך ואני עוצמת עיניים בעונג. המגע שלו מרגיש נכון.
אנחנו עוברים לחדר, ומה שקורה שם מתעלה על כל דמיון.
הוא מורה לי להתפשט.
אני מתפשטת.
הוא יושב מולי לבוש, ואז קם. אני משפילה מבט, לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים, והוא מושך אותי מהשיער להביט בו ומנשק אותי.
אני שונאת נשיקות והוא יודע את זה.
זה מרגיש כמו נצח, הרוק שלו מתערבב עם הרוק שלי ובאלי להקיא. אבל דיברנו על זה מראש, וידעתי שזה הולך לקרות ואין לאן לברוח מזה, אז אני פשוט משתפת פעולה. הרגליים שלי רועדות וצורחות עלי לעצור את זה, אבל אני נשארת, יודעת שאני עושה את זה בשבילו ועבורו.
אחרי נצח ודקה זה נגמר, והרגליים שלי לאט לאט חוזרות לעצמן.
ואז הוא משכיב אותי על המיטה על הבטן. הוא נתן לי מראש להרגיש את החגורה שלו ביד, ואני יודעת מה הולך לבוא.
הוא מתחיל מספאנקים בעוצמה הולכת ומתגברת. אפילו הספאנקים כואבים לי. אני לא נכנסת לספייס כאב, הספייס הזה קצת נדפק לי באונס האחרון, אבל אני סופגת בשבילו.
הוא שואל אם אני מוכנה לחגורה ואני משיבה שכן. הוא נותן לי הצלפה אחת עם החגורה. זה כואב נורא ואני מביטה בו אחורה בהלם מהכאב. הוא מחייך ואני חוזרת למקומי. הצלפה נוספת והפעם אני מתקפלת מכאב. אני לא מצליחה לחזור והוא רואה את המצוקה שלו ומחבק אותי.
"זה היה צהוב אני חושבת" אני אומרת, והוא מוחץ אותי אליו. הוא מציע לי לעשן ואני נענית בהקלה. אני מעשנת והוא אומר לי כל הכבוד על זה שניסיתי בכלל את החגורה שידעתי שקשה לי.
בשלב הזה כל הלחץ מלפשל, מלהרוס, נרגע, והוא מחבק אותי ואני מתחילה לבכות בהקלה.
בכי אמיתי, דמעות שזולגוץ על הלחיים והכול.
הוא מחבק אותי חזק יותר ואומר לי לפרוק הכול.
זה לא היה ארוך, אבל זה היה משחרר.
"עכשיו אני באמת רגועה" אני אומרת, והוא מחבק אותי.
במהלך הערב הוא נותן לי עוד ספאנקים, אני לא יודעת באיזה שלב, ובשלב מסויים אנחנו מחליטים שלא עוד כאב. והעונש על כל הפעמים שאמרתי את המילה האסורה, נדחה למפגש הבא.
אני שוכבת על הגב על המיטה. הוא מתחיל להתעלל בפטמות שלי. הוא לא פוחד עלי, וזה אשכרה כואב, וזה ככ נעים לי. אני בקושי נושמת מכאב עם כל צביטה, אבל זה נעים לי.
הרגליים שלי נפתחות מעצמן והוא מתחיל לשחק בכוס שלי, בהתחלה מעל התחתון ואז מסיט אותו ועובר לכוס עצמו.
הוא מתחיל לשחק ברטיבות בפתח ואני מבקשת שידחוף אצבע. זה לא קרה לי בחיים, הבקשה שמשהו ייכנס לי לכוס.
וזה נכנס, ואני במקום ככ טוב שזה אפילו נכנס בקלות. הוא מזיין אותי עם אצבע אחת וזה לא שורף מספיק, אז אני מבקשת עוד אחת בתחינה. והוא נענה. נכנסת אצבע נוספת, וזה שורף ככ, וזה נעים ככ, והאצבעות שלו משוטטות בתוכי.
הוא מוציא אותו ודוחף אותן לפי, ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, הטעם שלי נורא בעיני ואני פשוט שוכבת שם, נענית לדרישותיו.
אני עושה פרצוף כשהן יוצאות לי מהפה.
"מה אמרנו על המיצים שאני מפיק ממך?" הוא שואל, מדגיש שהמיצים שלי גם הם שלו.
"אני מנסה להגיד לעצמי שזה לא מגעיל אדוני, אבל ייקח לי זמן להתרגל, אני מצטערת" אני משיבה.
אנחנו שוכבים על המיטה. אני נשענת על החזה שלו.
ואז אני מבקשת לגמור בשבילו.
אני מתחילה לאונן ומבקשת את האצבעות שלו.
אני בהלם מכמה שאני רטובה.
אז הוא דוחף אותן לפה שלי ומורה לי למצוץ. "אני מרטיב אותן החור אחד לפני שאני דוחף אותן לאחר" הוא אומר, ואני מלקקת את האצבעות בתאווה תוך כדי האוננות.
ואז הוא דוחף אותן לכוס שלי. הוא מזיין אותי חזק ואני מרגישה את התנודות של הגוף שלי. הוא מוציא ועובר לדגדגן. אני שומרת על הכוס פתוח ונגיש בשבילו, גונחת מעונג.
אני מבקשת שישרוט אותי כי זה ממש עוזר לי לגמור והוא נועץ ציפורניים בדגדגן שלי וזה ככ נעים. זה שורף וזה כואב וזה מענג וזה מושלם.
אני גומרת בפעם הראשונה.
בפעם השניה, הוא פשוט ממשיך לשחק לי בדגדגן. הוא מוצא את האיזור בפתח הכוס שכואב לי בגלל הוגיניסמוס, ומעסה אותו בצורה הכי כואבת שיש.
אני לא יודעת אם לצרוח מכאב או מעונג.
הוא נושך לי את הפטמות והחזה במקביל ואני נאנקת בכאב מענג.
גמירה שניה.
בפעם השלישית אני כבר חושבת שלא אוכל לעמוד בזה.
הוא ממשיך לשחק לי בכוס, ואני רוצה לצרוח ממוצפות. אבל זה גם ככ נעים.
לפעמים זה ככ כואב שאני מתחננת לרחמים. והוא עוצר לרגע, למרות שלא אמרתי צהוב, בוחר להיות קשוב לי. אני מודה על כך בלבי, אבל קצת מבואסת שהוא לא בוחן את הגבול יותר.
אני גומרת בפעם השלישית.
בפעם הרביעית אני כבר רוצה לבכות. הכול כואב, הכול שורף. הגמירות הקודמות התישו אותי. אבל אני מתמסרת לתחושה וכשהוא מפסיק כי השעון שאומר שנשארה רבע שעה אחרונה מצלצל אני מתחננת לגמור לפחות, והוא חוזר ומגמיר אותי.
אני גומרת בפעם הרביעית.
אני שרויה על המיטה, חסרת אונים ומותשת, והוא מחבק ומלטף.
אני צריכה לשירותים והכול ככ שורף שאני פוחדת.
הוא מכריח אותי ומביט בי בעודי מתכווצת מכאב שהוא יצר כשהשתן נוגע בפצעים. יש קצת דם על הנייר והוא אומר שלא מפתיע. מצחיק, אותי זה איכשהו הפתיע.
אנחנו מתארגנים הולכים. אני מודה לו על הכול. זה היה פשוט מושלם, כל מה שיכולתי לבקש לעצמי ועוד.
תודה אדוני ❤️