לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני וזה​(נשלטת)חשבון מאומת

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני 10 חודשים. יום רביעי, 21 במאי 2025 בשעה 4:31

פחדתי לפני שנפגשנו.

פחדתי סתם, זה לא היה הגיוני, אבל פחדתי.

פחדתי שיאנוס אותי. זה מה שגברים עושים. בעיקר אלה שטובים אלייך כביכול.

 

אבל זה לא קרה.

 

הוא אסף אותי. נסענו לחדר והיד שלו מדי פעם היתה על הירך שלי וכמעט גנחתי רק מזה. נקטעו לי משפטים באמצע, וזה לא אופייני לי.

 

הגענו לחדר. נכנסנו ויצאתי רגע לעשן.

הרגשתי רע שאני יוצאת לעשן, זה על חשבון הזמן שלנו בחדר. אבל הייתי חייבת כדי שהסשן לא יהפוך לפלאשבק נוראי.

 

אני נכנסת חזרה לחדר והוא קודם כל מחבק אותי. חזק. הוא מלטף את הראש והגב שלי ואני נמסה לתוך החיבוק שחיכיתי לו כל-כך הרבה זמן, מרגישה את הגוף שלי מוכן ורגוע לקראת מה שעומד לבוא.

 

"תפשטי את השמלה" הוא אומר, ותוך רגע של מבוכה השמלה ביד שלי. הוא צובט את הפטמות שלי וכל הגוף שלי מעביר זרמים של כאב. הוא מורה לי לשכב על הבטן על המיטה והשמלה על הרצפה. 

הוא מתחיל לשחק בכוס שלי. האצבעות שלו נכנסות פנימה ואני גונחת בכאב ובעונג. אני בקושי מצליחה לנשום, נושמת לקצב האצבעות המזיינות אותי. הוא שם גם אצבע על חור התחת. מהר מאוד אחת האצבעות שלו עוברת לתוך התחת שלי, והשניה נשארת בכוס. הוא מזיין אותי בשני החורים וזה כואב ונעים ומענג ואני מרגישה את עצמי נמסה לו בידיים.

 

"עכשיו ננסה את הקיין" הוא אומר. "על ארבע".

 

אני על 4 על המיטה והוא שולף קיין במבוק עטוף באיזולירבנד. אני אוהבת קיין, זה הכאב האהוב עלי. הוא יודע את זה. הוא כבר חימם את האיזור בספאנקים ואני מתה מפחד אבל מרגישה מוכנה. והוא מתחיל להצליף. 

 

זה כואב לי, כל-כך. אני בקושי נושמת מכאב, מנסה לשאוף ולנשוף דרך ההצלפות. אני בורחת כמה פעמים אבל מהר מאוד חוזרת למקומי. באחת הפעמים אני מתחבאת מתחת לשמיכה, רק עם העיניים בחוץ, והוא נותן לי רגע, ואז מסמן לי עם היד לחזור. אני חוזרת.

 

"כמה אמרנו העונש שלך? 13? תספרי איתי" הוא אומר, ואני סופרת בכאב וקוצר נשימה.

 

אנחנו מגיעים ל13 והוא שואל אם אני יכולה עוד. אני מהנהנת והוא ממשיך.

 

כמה הצלפות אחכ אני נכנסת לספייס כאב והכול נהיה מטושטש.

והעניין הוא, שאני לא מצליחה להכנס לספייס כאב כבר למעלה משנה. מאז האונס האחרון. זה פשוט לא עובד. והפעם זה עבד, והכאב נהיה נעים והפסקתי לברוח ולהתנגד, פשוט נשמתי אותו.

 

אני לא יודעת כמה זמן עבר כשברחתי שוב והוא חיבק אותי. "כל הכבוד לך, לא כולן היו עומדות בזה" הוא אומר, ואני מחבקת אותו חזק יותר. הוא מחבק ומלטף וזה ככ נעים לי ואני שוקעת לתוך זה.

 

אנחנו מנסים להמשיך אבל החיבוק הוציא אותי מהספייס וזה כואב לי מדי ואני אומרת צהוב ושאני לא רוצה יותר. אז הוא מחזיר את הקיין ללידה הקיר, ובא לחבק אותי. חזק.

 

באיזשהו שלב החיבוק הופך למשחק בפטמות ובשדיים. 

באיזשהו שלב הוא מגלה שהשדיים שלי מוציאים נוזל (כנראה חלב) כשלוחצים עליהם מספיק חזק, והוא מחליט לנסות גם בצד השני. זה מגעיל אותי, וכואב בטירוף, ואני רוצה שהוא יפסיק, אבל אני לא מתנגדת. אני נותנת לו לשחק בצעצוע שלו.

 

האצבעות מהר מאוד נכנסות לי לכוס. זה כואב, זה כמעט בלתי נסבל. אבל זה גם מענג, ואני כבר לא יודעת אם אני נאנקת מכאב או גונחת מעונג בשלב הזה. "מישהי רטובה מכל הכאב" הוא אומר. "זונת כאב שלי.". הוא מתחיל לשחק לי בדגדגן ואני גונחת ומתענגת, זזה עם האגן כך שהמגע יענג אותי אפילו יותר. הוא מתחיל לנעוץ ציפורניים בדגדגן שלי תוך כדי ואני מבקשת אישור לגמור.

 

הוא ממשיך לשחק בכוס שלי, חופר בתוכי לעתים ומשחק בדגדגן שלי עם הציפורניים בזמנים אחרים. אני גומרת עוד פעמיים. בשלב הזה כולי ג'לי, אני בקושי מסוגלת לזוז. הוא מצלם אותי שוכבת על הגב, נמסה לתוך המיטה.

 

אני מבקשת אישור לצאת לעשן.

כשאני מעשנת אני מבינה שכל דבר שהוא יעשה כרגע יהיה אדום, וכותבת לו שאני חושבת שהגעתי לקצה שלי מהסיבה הזו. הוא מבין ומקבל ואני מסיימת לעשן ונכנסת ואנחנו מתארגנים ונוסעים הביתה.

 

הכול היה מושלם.

תודה ❤️


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י