לא רציתי להפגש אתמול. לא רציתי את הסשן שהיה מתוכנן.
הייתי בחרדה איומה.
אדוני אמר שאני צריכה לבקש למצוץ לו כדי שהוא ירשה לי. והוא גם די הציב דדליין. זה היה צריך לקרות אתמול.
ובאמת האמנתי שאני לא מסוגלת. ככ האמנתי שאני לא מסוגלת שניסיתי לבטל את הפגישה כי אמרתי שעדיף לא לנסות מאשר להכשל. כי לא רציתי לאכזב את עצמי, ובטח שלא אותו. פחדתי שאאבד אותו אם לא אצליח. פחדתי שהוא יוותר עלי.
אבל הוא לא ויתר, והחליט שאנחנו נפגשים למרות זאת. הוא הבטיח שגם אם לא אצליח, הוא לא יוותר עלי. ועדיין הייתי בלחץ מטורף. עדיין לא חשבתי שאעמוד בזה.
אנחנו נפגשים ונוסעים לחדר. אני יושבת לעשן לפני שנכנסים והוא איתי, וזה כיף לי. אני מזכירה לו שהתחצפתי, כמו שהייתי אמורה, והוא אומר לי "לא עכשיו, כשהידיים שלי עלייך".
אנחנו מגיעים לחדר והוא מחבק אותי, חזק.
אני מתלוננת שחם לי אז הוא מורה לי להתפשט. אני פושטת את השמלה, נשארת בחוטיני השחור, ונשכבת במיטה, והוא נשאר הבוקסר ונשכב לידי. אנחנו שוכבים מחובקים והוא מתחיל להעביר את הידיים שלו על הגוף שלי. מהר מאוד הוא מתחיל להכאיב לי, בכל מקום אפשרי. צובט פטמות, נושך. "אני מזכירה שהתחצפתי אדוני" אני אומרת. הוא נושך את השד שלי, חזק. אני מייללת בכאב. "את חושבת שאת במקום להתחצף אלי?" הוא שואל. "לא אדוני" אני משיבה, רועדת כולי מכאב. אני מפסיקה לרעוד והוא ממשיך להכאיב לי, אבל פחות.
ואז הוא מגיע לכוס שלי. הוא משחק בדגדגן שלי. "מישהי רטובה" הוא אומר "או שזו זיעה?" הוא שואל, ואני אומרת "לא, אני רטובה ממש" ומסמיקה. הוא דוחף לתוכי אצבע וזה כואב ככ ומענג ככ במקביל. הוא משחק בדגדגן ובכוס שלי. באיזשהו שלב הוא עם שתי אצבעות בפנים והאגודל שלו משחק לי בדגדגן. "אני יכולה לגמור אדוני?" אני שואלת. "כן, תגמרי" הוא אומר, ואני כולי רועדת, גומרת עם האצבעות שלו בתוכי.
והוא ממשיך. והאיזור ככ רגיש שזה כבר כואב ואני רוצה לבכות. אני מתחננת שיפסיק, שיוציא את היד שלו משם. "מה את?" הוא שואל. "חור שלך אדוני" אני משיבה. "יופי, ואני יכול לשחק בחור שלי איפה ואיך וכמה שאני רוצה, נכון?". "כן אדוני" אני משיבה. אני ככ רוצה שזה יפסיק. ואז, בבת אחת, הוא שולף את היד שלו החוצה, ואני נושמת לרווחה. אני מחבקת אותו, קוברת את הפנים שלי בחזה שלו. "תודה אדוני" אני אומרת שוב ושוב. זה כל מה שאני מסוגלת להגיד.
הוא מלטף אותי, ומהיר מאוד מתקבע על התחת שלי. הוא מתחיל לשחק לי בכוס מאחורה, תופס אותי בצורה שאני לא יכולה לזוז. ואני רוצה יותר. אני מצליחה להשתובב על הגב ולפתוח רגליים. הוא משחק לי בכוס מעל התחתון. זה ככ נעים, ועדיין אין סיכוי שאגמור מזה. אני מבקשת מתחת לתחתון, והוא אומר "אבל אז האצבעות שלי ייכנסו לתוכך, ואת לא רוצה". "בבקשה אדוני, בבקשה" אני מתחננת. "לפני רגע התחננת שאני אוציא את היד משם" הוא אומר. "רק הייתי צריכה רגע לנשום, בבקשה אדוני" אני משיבה, והוא מסיט את התחתון, משחק לי בדגדגן לרגע ואז דוחף אצבעות פנימה. זה ככ כואב בשלב הזה. ואיכשהו גם ככ מענג.
ואז הוא שולף את הזין שלו. אני מתחילה לשחק בו עם היד, ואני מתה למצוץ לו. אבל אני צריכה לבקש. קשה לי ככ, אבל לאחר דקה או שתיים אני מצליחה להגיד "אני יכולה בבקשה אדוני?". "יכולה מה?" הוא שואל. "למצוץ לך אדוני" אני עונה. הוא מחבק אותי ככ חזק "ידעתי שתצליחי ילדה טובה שלי" ואני כמעט בוכה. "וכמובן שכן" הוא אומר, פושט את הבוקסר. אני מתמקמת למצוץ לו. "עם התחת אלי, אני רוצה לשחק בחור שלך תוך כדי". אני מתחילה למצוץ לו בהתרגשות והתלהבות והוא דוחף לי אצבעות לכוס. באיזשהו שלב, כשאני נחנקת על הזין שלו והוא רק דוחף אותו עמוק יותר, והאצבעות שלו בתוך הכוס שלי ואני מנסה לגנוח על הזין שלו, הוא אומר "ככה ממלאים חורים".
באיזשהו שלב הוא קורא לי אליו לחיבוק, משאיר אותי עם טעם של עוד. "תודה אדוני, תודה אדוני, תודה אדוני" אני אומרת שוב ושוב. ואז אנחנו מבינים שאני רועדת בטירוף ואני עושה הפסקת עישון. אני חוזרת למיטה ומהר מאוד הוא חוזר לשחק לי בכוס. אני גומרת שוב, כנראה את הגמירה הארוכה בחיי. זה פשוט המשיך והמשיך ולא הפסיק, גלים של עונג מציפים את גופי הרועד. ואז אני רועדת שוב, ומעשנת שוב, וחוזרת לחיבוק שלו. בשלב הזה המוזיקה המסיבה מתחתינו נעשית לי יותר מדי ואני מבקשת שנתקפל ונלך, וזה מה שאנחנו עושים, והוא מחזיר אותי הביתה.
תודה אדוני. תודה שאתה מותח את הגבולות שלי, תודה שאתה מכאיב לי, תודה שאתה מחבק אותי. תודה שאתה מאמין בי יותר משאני מאמינה בעצמי תודה שאתה לא מוותר לי ועלי. פשוט תודה.