לפני 5 חודשים. יום חמישי, 9 באוקטובר 2025 בשעה 13:58
לא היה השלב שבו הוא אמר שאני אשמה באונס שלי
הוא לא היה כשהוא אמר שאני רציתי את זה, שאני ידעתי למה אני מכניסה את עצמי
הוא לא היה השלב שבו דחפתי לעצמי 4 אצבעות לכוס כדי שיכאב וישרוף כמו שכאב ושרף לי אז
הוא לא היה השלב שבו גמרתי בתנוחה שבה נאנסתי, כשהכוס שלי כואב כמו אז, והוא דרש שאודה לאנס שלי, ולחשתי "תודה שאתה סותם לי את החור" שוב ושוב
השלב שהוא גרם לי לבכות
היה השלב שבו הוא אמר שזו *לא* אשמתי
אחרי שהכול נגמר
שנאנסתי, שהייתי ילדה, שלא הבנתי לאן אני נכנסת
שלא פספסתי את הסימנים, לא הכרתי אותם בכלל כדי שיהיה לי סיכוי לזהות אותם
שהוא שומר עלי עכשיו, שהוא מגן עלי
שאני לא לבד
אירוני, לא?

