מישהי כאן כתבה בבלוג שלה על התקפי זעם אצל פוסטראומטיות מורכבות ורציתי להביא את השנקל שלי בנושא, בתור פוסטראומטית מורכבת
כמובן שזה לא נגדה או משהו, היא אפילו עודדה אותי לכתוב את הטקסט הזה בתגובות לפוסט שלה :)
אני חושבת שהתקפי זעם אצל פוסטראומטיות מורכבות זה המון עניין של טיפול...
אחת הבעיות הרציניות עם cptsd הוא הראיה של העולם כ"הכול או כלום", החיפוש הזה אחרי מושיע.ה שיתקנו הכול ויהיו ההפך מהטראומה שלנו, וההתנפצות של האשליה הזו כי אף אחד לא יכול באמת להושיע אותנו.
אני כמעט לא מתפרצת כי למדתי בטיפול איך לראות את העולם בצורה דיאלקטית ומורכבת יותר ולראות גם את הצד השני בלי למנוע מעצמי תיקוף וזה העלים את התקפי הזעם כמעט כמעט לחלוטין, ישלי פעם בכמה חודשים וזה תמיד על דמויות טיפוליות בחיים שלי, שאיתן יותר קשה לי לראות את הדברים בצורה דיאלקטית כי הקשר מאוד חד צדדי, להבדיל מכל קשר אחר בחיי
באופן אישי, בגלל שהגעתי לבדסמ בריא אחרי המון טיפול, בחיים לא היה לי התקף זעם על מישהי שהייתי איתה בקשר קינקי או בדסמי...
בסופו של יום, cptsd, כמו כל מחלה כרונית, היא משהו שצריך ללמוד לחיות איתו..
יום בהיר אחד זה מתפרץ, מכל כיוון - פלאשבקים, התקפי חרדה, ניתוקים, הימנעויות, וכל זה יוצא או על עצמך באמצעות הרס עצמי או על הסביבה שלך, כי אין לך דרכי התמודדות בריאות כי למדת הכול דרך הפרספקטיבה של הטראומה. ככל שאת לומדת עמידות במצוקה את לומדת לשאת ולהכיל את הדברים הללו כשהם מגיעים, בלי להתפרץ לא על עצמך ולא על אחרים. וכשאת לומדת דיאלקטיקה, ומבינה שאת היחידה שיכולה להוציא את עצמך מהבוץ הזה (עם כמה שזה לא הוגן כי בדכ מישהו אחר הכניס אותך אליו), את מפסיקה לצפות מאנשים להיות המושיעים, ומפסיקה לעשות להם אידיאליזציה, ואז זה לא מתפוצץ לך בפרצוף ואת לא מתאכזבת כשהם לא מושלמים ולא כועסת עליהם כשזה קורה. זה תהליך, אני בטיפולים ייעודיים כבר למעלה מ7 שנים ובהחלט רואים את האפקט.
זה גם לא שבהכרח אין לי התקפי זעם, כמו שאני יודעת לזהות שאני נכנסת לאחד כזה ולהרחיק את עצמי מהסיטואציה תוך כדי הגל האינטנסיבי ולדעת שהוא יחלוף ושמה שעובר לי בראש כרגע הוא לא המציאות ומוצאת דרכים לבטא אותו שלא כוללות התפרצות עלי או על אחרים, וכשהגל עובר, אני באה ומציפה את הקושי בצורה בוגרת ונעימה, שמעודדת אנשים לשתף פעולה איתי ועם המענה של הצרכים שלי ולא להכנס למגננה ולהתנגד למה שאני אומרת.
זה לא מושלם, זה תמיד חלק מתהליך, אבל כל יום מתקדמות עוד קצת וזה לגמרי אפשרי להפחית את התקפי הזעם ♥️