בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני וזה​(נשלטת)חשבון מאומת

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני 3 חודשים. יום שלישי, 10 בפברואר 2026 בשעה 10:44

אנחנו נכנסות למועדון, יושבות לעשן, מתאקלמות לאט אבל בטוח. אני עם החצאית הקצרה מדי שלי ומרגישה את התחת שלי חצי בחוץ.

מהר מאוד היא מושיבה אותי על הברכיים ומתחילה לשחק עם הידיים והציפורניים בשיער והקרקפת שלי, בגב שלי. רגע מלטפת, רגע נועצת ציפורניים ונשימתי נעתקת, רגע שורטת ואני מתנשפת בכאב.

"זה מרטיב אותך, נכון זונה?" היא שואלת, ואני מהנהנת במבוכה.

"רוצה עוד?" היא שואלת, ואני מהנהנת בהתלהבות.

 

היא לוקחת אותי לאיזור של הסשנים. קושרת אותי למתקן שאפשר להשען עליו כך שאין לי הרבה לאן לזוז ולברוח כשהיא מכאיבה לי.

היא מתחילה לשרוט אותי. אני נאנחת ומתנשפת בכאב, ומביך אותי להודות שכל-כך מתרגשת, מתענגת, ונרטבת מהכאב. המגע שלה מתחלף בין ליטופים מרגיעים לשריטות מדממות ואין לי לאן לברוח, גם כשאני מנסה.

היא שולפת סכין ומעבירה אותה על גבי. אני רועדת. היא מחזיקה אותי כך שלא אוכל לזוז בכלל, וחורטת עלי לב בפינה של הגב, מעל התחת, לא עמוק מספיק כדי להשאיר צלקת קבועה, אבל כן עמוק מספיק שיישאר לאיזה שבוע. היא מקשטת אותו עם חתכים מפותלים מסביבו. היא טובלת שלי אצבעות בדם שעל הגב שלי ואומרת לי לטעום אבל מחזיקה אותן רחוקות מדי, ואני קשורה ונאבקת להגיע אליהן ללא הצלחה מרובה. היא צוחקת ומורחת את הדם על הלחיים שלי.

היא מתחילה לטפטף שעווה על התחת והגב שלי. בשלב הזה אני כבר כולי בהתמסרות ועונג. היא מתחילה לתת לי ספאנקים ואני מתענגת על הכאב המתוק. החתכים שורפים לי עם כל תזוזה של הגוף וזה ככ נעים.

 

באיזשהו שלב היא עוברת לעמוד מלפני, ומרימה את הראש שלי מהשיער. "מריחים אותך, את יודעת, זונת כאב קטנה?". אני מסמיקה במבוכה והיא מגחכת. היא משחררת את השיער שלי והראש נזרק חזרה קדימה. "את רוצה עוד?" היא שואלת, ואני מהנהנת. "תבקשי יפה" היא אומרת, ואני מסמיקה. "בבקשה תכאיבי לי עוד" אני אומרת, והיא מחייכת.

 

היא חוזרת לעבוד על התחת האדום שלי, ובשלב הזה אני כבר גונחת עם הספאנקים והשעווה. "של מי את?" היא נצמדת אלי ושואלת. "שלך" אני משיבה. 

 

היא משחררת אותי ומושיבה אותי על הרצפה, שעונה על קיר, עם רגליים פתוחות ועם צעצוע בידי, חושפת את החזה שלי. היא מתיישבת לידי וצובטת את הפטמות שלי. היא אומרת לי להצמיד את הצעצוע לתחתון. "אסור לגמור, חובה לגנוח. שכולם ישמעו איזה זונה מטונפת את.". אני גונחת חלש בהתחלה, ועם הצביטות בפטמות אני גונחת חזק יותר ויותר. כשאני אומרת לה שאני עומדת לגמור היא אומרת לי לעצור. אני רטובה ומתוסכלת וחרמנית ונואשת כל-כך.

 

היא מלטפת אותי ואומרת כמה היא גאה בי. כמה יפה ספגתי ואיך חירמנתי את כולם עם המיצג הקטן הזה בסוף. היא מחבקת אותי ואני נבלעת לתוך החיבוק שלה. 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י