השיר הזה גרם לי לבכות כששמעתי אותו לראשונה
בבתים היא מתארת את הפרעת האכילה, את נקודת המבט שהיתה לה כשהיא היתה חולה
ובפזמון היא מדברת על לחזור אחורה בזמן לילדה שהיא היתה ולהיות שם בשבילה ולהראות לה את כל מה שהיא יודעת עכשיו
במשך הרבה שנים מאוד הזדהיתי עם השיר הזה
אני שנאתי את עצמי ואת הגוף שלי הרבה פחות כשהחלמתי מהפרעת האכילה, גם כשעליתי במשקל
הפרעות אכילה לא באמת קשורות למשקל, המשקל הוא רק מה שאנחנו נתלות בו על מנת להיראות ולהרגיש בשליטה על החיים שלנו
וכשאת חולה, זה לא משנה כמה תהיי רזה, את אף פעם לא תהיי רזה מספיק בשביל החולי שלך
את תגיעי למשקל יעד אחד וישר ייווצר אחד חדש
ובאיזשהו שלב
הפנטזיה באמת הפכה אצלי ללמות מהירידה במשקל
העדפתי להיות רזה בקבר משמנה או אפילו ממוצעת בחיים
והיום?
היום הגעתי לקיצון השני
אני בעודף משקל מספיק רציני כדי שכל רופא יגיד לי שאני צריכה לרדת במשקל
כל מה שפחדתי ממנו בהחלמה התגשם
הגוף שלי מעולם לא מצא את המשקל היציב הזה שמדברים עליו, אני פשוט עולה ועולה במשקל
פחדתי ככ מסוכרת והתקפי לב ואני ממש בדרך לשם לפי בדיקות הדם שלי
והקטע הוא שכשישלך הפרעת אכילה ואת רזה, זה עוד קל, רוצים ויודעים לעזור לך לעלות חזרה ולהפסיק לפחד מאוכל
אבל כשאת שמנה עם היסטוריה של הפרעת אכילה, אף אחד לא מוכן לעזור לך
כולם כל-כך פוחדים לטרגר אותי חזרה להפרעת האכילה, אף אחד לא באמת מאמין בהחלמה שלי
אני צריכה עזרה
איבדתי שליטה שוב
קודם איבדתי שליטה לחולי אחד ועכשיו איבדתי לאחר
ואף אחד לא מוכן להתקרב אלי
"נשים עם היסטוריה עם הפרעות אכילה לא יכולות לעשות דיאטה" הן אומרות
אז מה הן עושות כשהן עולות מדי במשקל?
למה לאף אחד אין תשובות לתת לי?
למה אף אחד לא יודע לעזור לי פתאום?
אני היחידה בעולם שהחלימה מהפרעת אכילה ולא מצליחה להפסיק לעלות במשקל?
גדלתי בבית כל-כך דפוק מבחינת אכילה
חינכו אותי ש90 אחוז מהאוכל בעולם הוא רעל שיביא למחלות שיהרגו אותי באומללות
ובגיל מאוד צעיר גם פיתחתי הפרעת אכילה די רצינית
אף אחד אף פעם לא הסביר לי מה הופך אוכל לבריא או ללא בריא, מה הגוף שלי צריך יותר ומה פחות, לימדו אותי להמנע ולהפחית ולצמצם
ובטיפול? בטיפול לימדו אותי שהכול מותר, שאין אוכל רע, שאין אוכל אסור
אני יודעת היום שיש הבדל בין טוסט לציזבורגר מבחינת בריאות וערכים תזונתיים, אבל לא ידעתי את זה בעבר
והקטע הוא שישלי עוד ככ הרבה נקודות עיוורון כאלה
אני לא יודעת לאכול בריא בלי לצמצם גם דברים הנורמלי לאכול, אני יודעת לאכול "בריא" ברמה שמייצרת לי חוסרים תזונתיים
אומרים שכל אוכל בריא במידה
אבל איך אני יודעת מה המידה?
אני צריכה ללכת ללמוד להיות דיאטנית כדי שיסבירו לי את זה?
או שזה משהו שהגוף של רוב האנשים פשוט יודע לבד ושלי לא בגלל שנים של הרעבה ועיוותי חשיבה?
ואם אמא שלי ואני קלקלנו את הגוף שלי, איך אני אמורה לתקן אותו עכשיו בלי עזרה?
והיום, היום אני לא בטוחה שהייתי אומרת לילדה שהייתי להפסיק לספור קלוריות, או שהיא תיראה בסדר בכל מידה
כי אני במידה גדולה, ואני לא בסדר
ובצד הזה של המחלה אף אחד לא מוכן לסייע
אף אחד לא רוצה לקחת עלי אחריות
וזה יהרוג אותי ככה או ככה
זה באמת משנה ככ לאיזה כיוון?
I've been seeing stars
Every time I get up
It's been getting hard
To keep on playing dress up
I'm body positive until it's mine
Fighting for an hourglass
And running out of time
אני רואה כוכבים לאחרונה
כל פעם שאני קמה
זה מתחיל להיות קשה
להמשיך לשחק בתחפושת
אני חיובית כלפי גופים עד שזה מגיע לגוף שלי
נלחמת על שעון חול (מבחינת מבנה גוף וגם מבחינת זמן שאול)
ומתחיל להגמר לי הזמן
Just an innocent compliment
And I bet they didn't mean it
Even if they did, I bet I still wouldn't believe it
Thought when I got older
That this feeling would be gone
But I'm losing touch, all at once
With everything I once was
רק מחמאה תמימה
הם כנראה לא התכוונו לזה
אפילו אם הם כן, אני בטוחה שעדיין לא הייתי מאמינה לזה
חשבתי שכשאתבגר התחושה הזו תיעלם
אבל אני מאבדת מגע, בבת אחת
עם כל מי שהייתי פעם
If I could go back in time
I would tell her she looks divine
And I would guide her
'Til she changed her mind
And never questioned who she was
אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן
הייתי אומרת לה שהיא נראית אלוהית
והייתי מדריכה אותה
עד שהיתה משנה את דעתה
ולעולם לא היתה מטילה בספק את מי שהיא
And we'd go run outside
And play for hours in the sun
And I'd tell her all about the woman
That she will become
And I'd say you're so much more than just a body
That needs measuring
So instead of counting calories
You can count on me
והיינו הולכות לרוץ בחוץ
ולשחק שעות בשמש
והייתי מספרת לה הכול על האישה
שהיא תהפוך להיות
והייתי אומרת לה שהיא כל-כך הרבה יותר מגוף שצריך להימדד
אז במקום להשען על קלוריות
היא יכולה להישען עליו
I think that I'm addicted to this sickness
And I'm slowly dying (oh, oh)
But I'm the only witness
And I'm losing more than
Just a gap between my thighs
Fighting for an hourglass
And fighting for my life (oh-oh)
אני חושבת שאני מכורה לחולי
ואני לאט לאט גוססת
אבל אני העדה היחידה
ואני מאבדת יותר מסתם
רווח בין הירכיים
נלחמת על שעון חול
ונלחמת על החיים שלי
Just an innocent compliment
And I bet they didn't mean it
Even if they did, I bet I s'Til wouldn't believe it
Thought when I got older
That this feeling would be gone
But I'm losing touch all at once
With everything I once was
רק מחמאה תמימה
הם כנראה לא התכוונו לזה
אפילו אם הם כן, אני בטוחה שעדיין לא הייתי מאמינה לזה
חשבתי שכשאתבגר התחושה הזו תיעלם
אבל אני מאבדת מגע, בבת אחת
עם כל מי שהייתי פעם
If I could go back in time
I would tell her she looks divine
And I would guide her
'Til she changed her mind
And never questioned who she was
אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן
הייתי אומרת לה שהיא נראית אלוהית
והייתי מדריכה אותה
עד שהיתה משנה את דעתה
ולעולם לא היתה מטילה בספק את מי שהיא
And we'd go run outside
And play for hours in the sun
And I'd tell her all about the woman
That she will become
And I'd say you're so much more than just a body
That needs measuring
So instead of counting calories
You can count on me
והיינו הולכות לרוץ בחוץ
ולשחק שעות בשמש
והייתי מספרת לה הכול על האישה
שהיא תהפוך להיות
והייתי אומרת לה שהיא כל-כך הרבה יותר מגוף שצריך להימדד
אז במקום להשען על קלוריות
היא יכולה להישען עליו
I've been unlearning, un-hurting
Un-telling myself I have to earn it
Is it worth it?
Is it worth it?
It's not worth it
אני לאחרונה מוחקת ידע, מוחקת פגיעות
מוחקת את האמירה לעצמי שאני חייבת להרוויח את זה
האם זה שווה את זה?
האם זה שווה את זה?
זה לא שווה את זה
I've been, unlearning, un-hurting
Un-telling myself I have to earn it
Is it worth it?
Is it worth it?
It's not worth it
אני לאחרונה מוחקת ידע, מוחקת פגיעות
מוחקת את האמירה לעצמי שאני חייבת להרוויח את זה
האם זה שווה את זה?
האם זה שווה את זה?
זה לא שווה את זה
If I could go back in time
I would tell her she looks divine
And I would guide her
'Til she changed her mind
And never questioned who she was
אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן
הייתי אומרת לה שהיא נראית אלוהית
והייתי מדריכה אותה
עד שהיתה משנה את דעתה
ולעולם לא היתה מטילה בספק את מי שהיא

