הכרתי אותה בתקופה ממש קשה
הייתי בפיצוץ עם ההוסטל, קצת אחרי שיצאתי מקשר רעיל
הטיפול כבר לא ככ עבד לי, המטפלת בדיוק עשתה לי שיחת "ישלך יותר מדי משברים ואני לא מצליחה להיות שם בשבילך כל-כך הרבה"
הדחפים ההרסניים שלי היו בשמיים ובאמת לא ידעתי איך אני עוברת את זה
הייתי אבודה
ואז היא הגיעה
נקודה קטנה זורחת ובוהקת בחושך
ונמשכתי אליה כמו זבוב לאור
היא דרשה ממני הרבה יותר משחשבתי שאני מסוגלת
וכל יום מחדש, הוכחתי לה ולעצמי שאני כן מסוגלת
היא גרמה לי להאמין בעצמי
היא ראתה בי את כל הטוב שנמצא מתחת לכל המסיכות והמגננות
פשוט ראתה דרך זה, כאילו זה שקוף
כאילו לא בניתי שנים בלהסתיר ולהחביא את הטוב הגלום בי, כי כל-כך הרבה אנשים ניצלו אותו על מנת לפגוע בי
היא אמרה לי לקרוא שבועה
שבועה שבה אני מתחייבת לה, ובעיקר לעצמי
שבועה שאראה לעולם את הגרסא הכי טובה ויפה של עצמי
שבועה שאגשים את עצמי, למרות כל הקשיים והמגבלות
שבועה שאאמין בעצמי
היו לי המון התנגדויות
היא לימדה אותי שאין לי ברירה אלא לשחרר אותן
לא האמנתי בשבועה, לא האמנתי בי
אבל האמנתי בה
בכיתי, כעסתי, שמחתי, הודיתי
היא החזיקה אותי בטנטרומים
היא היתה שם גם כשהייתי בשיא הדחף להרס עצמי
היא חיבקה אותי ואת הכאב שלי
היא צפתה לי גדולות
כולם ויתרו עלי בחיים שלי
אף אחד לא חושב שאני יכולה להגשים את הפוטנציאל שלי
כולם יודעים שאני מבריקה, שאני רגישה, שאני אמפתית
אבל אף אחד לא חושב שאני חזקה
כולם סביבי רואים אותי נשברת שוב ושוב
זה לא משנה בעיניהם שיש לי את הסיבות הכי טובות בעולם להישבר
זה לא משנה בעיניהם ששרדתי יותר משהם יכולים לדמיין
מה שמשנה הוא שבפועל, אני לא כמוהם
אני לא יציבה, אני לא תפקודית, אני לא שמחה
אף אחד אפילו לא מאחל לי יותר את הדברים הללו, אנשים התאימו את הציפיות שלהם ממני למה שאני עומדת בו
אף אחד לא צופה לי התקדמות והצלחה והחלמה בסוף
והיא? היא צפתה את כל הדברים האלה ויותר
היא צפתה לי יותר משאי פעם העזתי לדמיין
היא באמת האמינה בלב שלם שאני חזקה מספיק לעבור את זה
אולי אפילו לנצח את זה בסוף
כשהיא נעלמה (עם הסבר ומסיבות מאוד מוצדקות) חשבתי שאקרוס
אבל לא קרסתי
פרחתי
אני בתקופה הכי טובה שהיתה לי אי פעם
מצאתי קשרים בונים וחזקים ואוהבים, מצאתי הגשמה עצמית, הבנתי שאני אוהבת הרבה ממה שיש לי בחיים, שיש לי מה להפסיד
וכשהיא חזרה, הייתי כבר במקום ככ אחר שלא יכולתי לחזור
היה לי ככ הרבה טוב בחיים שלא יכולתי לוותר עליו בשבילה
אני ככ מעריכה אותה, את התהליך שהיא העבירה אותי
את האמונה בי שהיתה לה
ושהיא לימדה אותי לפתח גם בעצמי
היא היתה נקודה של אור בחושך גדול
וכשהיא הלכה, זכרתי את האור שלה, והמשכתי לצעוד בדרכו
תודה על מי שאת, ועל מי שהיית בשבילי ♥️