אני כותבת

הכול רווי בזכרונות פה

הזכרונות כואבים לי כל-כך

אני רוצה לברוח, אני רוצה לצרוח

אני צפה בין פלאשבקים שונים

הם תוקפים אותי, חודרים למודע שלי כמו שהם חדרו לגוף שלי

אין לי שליטה על כלום, אפילו לא על המחשבות שלי

אני מרגישה חבולה

הכאב כמעט פיזי

הריאות שלי לא מצליחות להתמלא באוויר

הכול ריק ותפל ואפור

העור שלי שורף, אני מרגישה את הידיים שלהם עלי ואני רוצה לקלף אותם עם הציפורניים שלי

אני נמנעת מלהיכנס לפרטים הגרפיים כי אני מרגישה שזה יותר מדי להניח עליכם, הקוראים

אבל הם מרחפים בראש שלי

אני צפה בין זכרונות שהתבוננות בהם מרגישה לי גובלת בסנאף

אני אוכלת כדי למלא את החור השחור בבטן

אני ישנה כדי לברוח

אני רואה סדרות כדי לחיות חיים של אחרים

אבל אני לא יכולה לברוח, לא באמת

אני קמלה, הפנים שלי איבדו כל סימן חיים

ובנימה אופטימית זו

נראלי שאני הולכת לישון