לפני שנתיים. 8 בדצמבר 2022 בשעה 15:34
אני אוכלת מהניוקי והוא שם לב שזה כל מה שהייתי צריכה
העיניים שלו מחייכות כשהוא מתאר את הזמן יחד כנחמה
אני מסכימה. הוא נחמה
הבית שלו מפלט
החיבוק שלו כירבול בכרית חימום
אי של שקט.
עם מידה מסוימת של היסוס וארגז תפוזים הוא משלח אותי להתמודד עם העולם