צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האדרנלין שבי

גוף-לב-ונשמה
לפני 12 שנים. 7 ביולי 2012 בשעה 12:56

כשבן אדם מתחיל להבין דברים -לומד לקבל אותם איך שהם
בתת מודע שלו הוא יודע שזה לא הולך להשתנות
אז ככה הוא גם פחות מצפה ופחות מתאכזב
למרות כל הכאב.
כך גם אני-ואם יש בי רגעים של חולשה
זה עדיין לא מראה שחזרתי לאותה נקודה
גם אם הייתי רוצה שהדברים יהיו אחרת
הפסקתי לצפות ולקוות .
אני רוצה להאמין שאני בדרך הנכונה
להחלמה ממך.זה לא אומר שאני לא
חושבת עליך ומתגעגעת אבל כמו שאמרתי
הפסקתי לצפות ולקוות שהכל יהיה אחרת
ובתוך תוכי אני יודעת שאם היית כאן עכשיו
ברגע זה הייתי ישר יורדת למטה אל בין רגליך
כמו כלבה טובה ושוכחת הכל -כמה עוצמה יש
בשליטה שלך עליי רק שנינו יודעים זאת.
לכל דבר בחיים כנראה שיש גם את הסוף שלו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י