האדרנלין שבי

אני שואלת את עצמי
האם אני כזאת אגואיסטית
שחושבת רק על איך שאני מרגישה
שחושבת רק על מה שכואב לי
רק על מה שמפריע לי
ולא מנסה להסתכל על הצד שלך
האם אתה מרגיש כמו שאני מרגישה?
האם גם לך כואב?מתגעגע?
האם אתה מרגיש משהו בכלל?
האם עוברים עליך לילות וימים קשים
כמו שלי?אתה כל כך עסוק עם עצמך
בלא לאבד שליטה -לא לשחרר שום רגש
שום חיבה -מסתגר עם הרגשות שלך
אם יש כאלה בכלל.אז הגעתי לנקודת ההתחלה
שזה מסתכם בסופו של דבר באיך שאני מרגישה
כי עם הרגשות שלי אני יכולה לבחור להתמודד או
שלא להתמודד -עם שלך אין לי מושג את זה אני
משאירה לך.