שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 6 שנים. 23 בנובמבר 2018 בשעה 10:25

אוהבת את המעבר החד הזה, שבין שיחת חולין למצב של שליטה.

אתה מופתע, נדרך כולך, מתרגש, כשרגע לפני כן השיחה היתה בגובה העיניים, יומיומית לגמרי...

וזה מה שיפה -

להשאיר אותך במתח, על קצות האצבעות, מבלי לדעת לאן השיחה תיקח אותך...

לפני 6 שנים. 16 בנובמבר 2018 בשעה 5:52

בודקות מציאות

יוצרות מציאות

מייפות מציאות

בורחות ממציאות

אין גבול לדמיון האנושי...

לפני 6 שנים. 12 בנובמבר 2018 בשעה 5:19

השנים חולפות ביעף, שנה נוספה למניין שנותי.

הרבה שינויים חלו בחיי בשנה-שנתיים האחרונות, שדרשו הסתגלות מחדש.

מאחלת לעצמי לדעת להנות מהיום-יום, מהדברים הקטנים והמשמעותיים בחיים,

לברך ולשמוח על מי ומה שיש, לדעת מה חשוב יותר ומה חשוב פחות,

לדעת על מה שווה להתעקש ועל מה אפשר לוותר, דברים שלומדים כנראה עם השנים.

והעיקר - הבריאות, והרבה שלוות נפש...

 

 

לפני 6 שנים. 9 בנובמבר 2018 בשעה 16:23

רוצה, שתהיה שלי.

אבל הרצון שלי תלוי ברצון שלך... להיות כזה.

לפני 6 שנים. 3 בנובמבר 2018 בשעה 16:41

כשהייצר שולט בך, המחשבות ההגיוניות

נעלמות...

לפני 6 שנים. 1 בנובמבר 2018 בשעה 12:34

אם אין לכם משהו מעניין או מקורי יותר לומר, להביע או להגיד לי, מעבר לשלוש המילים הללו,

(בואריאציות כאלו ואחרות)

אנא ותרו לי על ההודעות הללו. בבקשה, במטותא מכם, תודה!

לפני 6 שנים. 30 באוקטובר 2018 בשעה 16:04

הן שלך, כאוות גופך ונפשך. איש לא ייקח אותן ממך.

אבל מה שקובע בסופו של דבר הן הפנטזיות... שלי.

לפני 6 שנים. 26 באוקטובר 2018 בשעה 19:24

שתעשה מה שאני רוצה...

לפני 6 שנים. 26 באוקטובר 2018 בשעה 8:10

אלו, שאנחנו לוקחים בדרך כלל כמובנים מאליהם, הם החשובים באמת...

לפני 6 שנים. 20 באוקטובר 2018 בשעה 16:58

הייתי רוצה לדעת מה אתה חושב, מה אתה מדמיין,

מה הדברים שמרגשים ומסעירים אותך.

מה מניע אותך, ועל אלו כפתורים יש ללחוץ...