שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 15 שנים. 25 במאי 2008 בשעה 18:47

בשליטה, אחד הדברים החשובים הוא להכיר היטב את הצד שכנגד, הכרות שכמובן נבנית עם הזמן והעמקת הקשר. כשולטת, מעבר למה שאומר לי הנשלט באופן מפורש, אם מיוזמתו ואם כתשובה לשאלות שאני שואלת אותו, חשוב גם לקרוא בין השורות, לשמוע את הדברים, שלא תמיד נאמרים בקול רם ובמלים ברורות. הם באים לידי ביטוי בשפת הגוף, בזמן של כאב למשל, לפעמים הגוף מתעוות קצת או קולות מושמעים וצריך לדעת לקרוא אותם נכון. האם אלו קולות של הנאה או של קושי, האם הקושי הוא עדין בגבולות כוח הסבל של הנשלט, וכן הלאה. כמובן שככל שהקשר קרוב יותר וממושך יותר קל יותר לקרוא את הסימנים השונים. אותם סימנים, שמעבר למלים...

בלוסום​(לא בעסק) - כל כך נכון. מילותייך חקוקות בסלע. וכמה זה קשה למצוא שולט שבאמת מסוגל להמשיך - גם כשאני נאנקת - ובאמת זה לא תמיד כי רע לי אלא בדיוק להיפך - כי טוב לי...(מסתבר שיש דברים שאינם מולדים אבל לומדים לאהוב אותם...)
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - לכן צריך לדעת להקשיב לאותו נשלט או נשלטת מסוימים ולהכיר את גווני הקולות והאנקות....

תודה על תגובתך, חתולונת.
לפני 15 שנים
reds​(נשלט) - הקשר הממושך והכרת שפת הגוף של העבד מפחיתה את הצורך במילת הבטחון ובעצם מתן שדה נירחב יותר לשולטת לעבור/לפרוץ את הגבולות .שבעיני תמיד נעים לעבוררר..
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - אין ספק, שההכרות הקרובה עם שפת הגוף של העבד מקלה על השולטת להרחיק לכת יותר ויותר...

וזה שאתה אוהב לחצות גבולות אני יודעת. לפעמים דווקא השולטת היא זאת שפורצת גבולות משלה :)
לפני 15 שנים
Madame T​(שולטת) - בוקר טוב, ירדן, ותודה לך :)
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י