-
בלוגים
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 16 שנים. 26 במאי 2008 בשעה 18:09
כתבתי בעבר את הפוסט הבא:
אנשים נקרים בדרכנו מסיבה כזאת או אחרת. אין זה מקרי לדעתי, אם כי לא תמיד ידוע לנו למה ומדוע הם נכנסו לחיינו. לפעמים הם רק עוברי אורח, לפעמים הם נשארים יותר, אבל לכל מפגש יש סיבה כלשהי אם לטווח הקצר או לטווח הארוך. מכל מפגש כזה אפשר להפיק משהו, לטוב ולרע. כל אדם שאנחנו פוגשים משאיר חותם כזה או אחר עלינו ואנחנו עליו. לפעמים אנחנו נוכחים בזה רק לאחר מעשה, כשהוא כבר לא לידינו, לפעמים אנחנו חשים בזה מייד. לא לחינם נאמר, שכל אדם הוא עולם ומלואו....
והפעם אני תוהה מכיוון אחר – עד כמה אני משפיעה על אנשים, שאני נקרית בדרכם, אם לטווח קצר או ארוך יותר. מה הם מפיקים מהקשר איתי, אם בכלל, כיצד זה משפיע עליהם או לא. לפעמים הם אומרים לי ישירות, לפעמים בעקיפין, לפעמים זה מתברר לי רק בשלב מאוחר יותר או בכלל לא. יש דברים שאני אומרת או עושה שיש להם השלכות על אחרים, שלא תמיד אני מודעת להם והיה מעניין לדעת, אך לא תמיד יש לי דרך לבדוק זאת.
תהיות שכאלה לעת ערב...
