לפני 17 שנים. יום שלישי, 5 בינואר 2010 בשעה 1:41
מימד ההפתעה היה מוחלט, אך מרגע שהצעיף נכרך סביב עיניו הוא התכנס בתוך עצמו, העולם סביבו נדם לרגע והוא שקע בתחושות של המגע והכאב שהעניקה לו. הוא פשוט שכח מהכל, מהרחוב, מהאנשים שעלולים לצפות בהם מהצד ורק התרכז בתחושותיו. באותם רגעים גם הזמן איבד את משמעותו וכל מה שחש היה מגע ידיה.
הכל הסתיים די מהר, אבל גם לאחר שיצאה מהאוטו והוא המשיך לדרכו עדין נותרה בו אותה תחושת ריחוף שהרגיש תוך כדי אותו 'מיני סשן'...