לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 17 שנים. 31 באוגוסט 2006 בשעה 5:27

שיר ותיק מאד, ולא סתם אני מעלה אותו כאן עכשיו. מבחינתי הוא אקטואלי גם היום. אשמח אם תקראו את מילות השיר. המשך יבוא....

מילים: יחיאל מוהר
לחן: אריה לבנון

קוראים לו ליפא העגלון
והוא אולי האחרון
שיש לו עוד פלטפורמה ישנה.
איני מבין בשום פנים
לאן כולם ממהרים -
ריצה לקראת השד יודע מה.

אז ליפא העגלון אומר
שקצת פחות זה קצת יותר,
צריך למתוח המושכה
וקצת לקחת חזרה.

היה פעם "שלג לבנון"
ו"שניר" , "כרמל" , "קפה חרמון",
היום יש "דיצה", "פיצה", "מונסניור".
גם לעגלון פשוט מובן
שיש ללכת עם הזמן -
ללכת מילא, למה למהר?

אז ליפא העגלון אומר...

שיחת רעים, מילה חמה
היום כמעט ולא תשמע -
כל איש נושא נאום או סתם צועק.
פגישה - חברותא - להד"ם
ושכונסים עצרת עם
נואם בפני אולם מלא, על ריק.

אז ליפא העגלון אומר...

בעיר הזו ישנו תחביב
שפרושו הוא להחליף -
כולם כאן מחליפים ומחליפות,
דירה או צבע שערות,
ריהוט, רעים, כלבים, שמות,
שמלות ובעיקר את הדעות.

אז ליפא העגלון אומר...

אז מה אני אומר, רעי,
אסור לרוץ יותר מדי,
אפשר בעגלה בזמן קריב.
אך אם נרוץ מהר, מהר
אז כל העסק ישבר -
על כן כדאי, גם פעם להקשיב (מתי)

כשליפא העגלון אומר...

שיהיה לנו בוקר טוב 😄



ניני - בוקר טוב לך !!!

באמת !
צריך ללכת.
למה למהר ?!

:-)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - בוקר טוב גם לך, ניני :)

נכון מאד, גמני חושבת כך... כאמור, המשך מפורט יותר יבוא...
לפני 17 שנים
במבית{בעלי} - בוקר טוב יקירTי:-)

זאת הבעיה עם הארץ הזאת...רצים רצים...ממהרים...
במקום ללכת ולנשום את הדרך...
}{
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - בוקר טוב גם לך במביתי, בדיוק חזרתי בריצה קלה מביקור בבלוג שלך <קריצה>

הכי טוב לפסוע בנחת ולנשום אויר צח (ממליצה על אויר ים :)
}{
לפני 17 שנים
אורלי​(שולטת) - תמיד אמרתי שישראלים נוהגים מהר מידי (מכל הבחינות)
:)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - חחח, אורלי, חמודה.... צודקת בהחלט.

אגב, ההערה האחרונה שלך על נהיגה דווקא הזכירה לי משהו אחר לגמרי (רמז: תיאור מהבלוג שלך... :)
לפני 17 שנים
שלגי - :-)
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - : )
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י