כן, זהו המשרד שלך, בו אתה השליט המכובד והבלתי-מעורער, אבל כשאני מגיעה לביקור,
מעמדך משתנה כהרף עין לכלב שפוט ואפסי, שלי...
אני אוהבת לשבת בכסא שלך, אתה לרגלי. הטלפון מצלצל, אני רומזת לך לענות ובזמן שאתה מדבר אני
מועכת את הזין והביצים שלך בכף רגלי. אתה משתדל מאד לשמור על טון רשמי,מאופק עם איש השיחה שלך
מעבר לקו, אבל ככל שהריגוש גובר אתה מתקשה (תרתי משמע) לשמור על קור רוח.
אתה מסיים את השיחה מהר ככל שניתן ומתבונן בי במבט שואל, תוהה למה לצפות.
אני דורשת ממך להתפשט ולקרוא למזכירתך לחדר. אתה נבוך אבל עושה כדברי. היא נכנסת – אישה מלאה ושופעת, מתבוננת בך בפליאה, עירום לרגלי. אני מורה לה לשבת על הספה שבחדרך ולהמתין להוראות נוספות.
היא מתיישבת, נבוכה ומרגישה שלא בנוח לנוכח הסיטואציה הלא מוכרת, אבל גם היא עושה כדברי...
אני אומרת לך לקום, אתה עושה כפי שאני דורשת, אך המבוכה שלך וגם שלה היא רבה. היא כמובן לא רגילה לראות את הבוס המכובד שלה במצב שכזה.
אתה עירום לגמרי, אני מעמידה אותך מול הקיר, אומרת לך להשען עליו עם הידים ומוציאה את השוט האדום.
אני קוראת למזכירתך לעמוד לידך ולספור כל הצלפה והצלפה בישבנך.
היא סופרת ואתה אומר לי 'תודה, גבירתי' אחרי כל הצלפה. הישבן שלך אדום לגמרי אבל אני ממשיכה עד שאתה מתחנן שאפסיק. אני נענית לבקשתך.
כעבור זמן מה, אחרי שאתה נרגע מעט, אני פונה למזכירה ושואלת אותה אם גם היא רוצה להצליף בך
פעם או פעמיים? היא מהססת לרגע אבל אוחזת את השוט שלי בידיה, סמוקה ונרגשת ומצליפה...
אתה מושפל מאד, אבל סופג בהכנעה. אני מסמנת לה לשוב למקומה על הספה.
אתה רועד מתשוקה ומגורה מאד. הזין שלך זקור וקשה, אני נוגעת בו לרגע קצר,
מעבירה את היד שלי לאורכו, שורטת אותו קלות בציפורניי, מבטה של המזכירה עלי ועליך...