הוא היה אחד הנשלטים היותר טובים שיכולתי לבקש...
קרימינל, אבל מסור, שבדיוק סיים קורס קצינים, והתחיל השלמה לקצונה. אבל התחת המלשבי שלי לא ידע מה זה ולכן מבחינתי הוא היה כבר קצין.
נהנתי לשלוט עליו, אבל זה נגמר די מהר.
.... ואז התגייסתי.
ובטירונות ראיתי אותו בזווית העין.
בלילה.
וואט. דה. פאק.
הקצין, שלפני חודש היה על 4 בשבילי כמו פאקינג ילד טוב... מפקד על טירוניות וטירונים שהיו איתי במכין שנייה לפני.
ניסיתי להתחבא, או להתעלם, אבל כל פעם שראיתי אותו הרצון להשתמש בו התחזק.
ואז הוא שלח הודעה.
הזבל הקטן ידע שאני שם, כל הזמן הזה... ולא הזהיר אותי אפילו!
אבל אני לא פראיירית.
בבסיס הייתי ממושמעת.... ובבית השתמשתי בו. עד הסוף... בלי רחמים.
אני לא חושבת שאף אחת מכן תבין את הסיפוק שקיים בלהחזיק את הסרטון של המ"מ הנאצי של החברות ממחלקה אחרת כשהוא מתחכך לך בירך עם כלובון וגונח כלכך יפה בשבילך כדי שתשחררי אותו והוא יוכל לגמור.
הייתי החיילת היחידה בצהל שיכלה להגיד שה טירונות היתה החלק הכי טוב בשירות שלה.