Paint it red.

הנה מה לכתוב, או בעיקר מה לא לכתוב, כשפונים לשולטת/מתחלפת במטרה לשליטה. 

אני מבינה שלכל אחת יש את ההעדפות שלה וחלק מהנשים פה אולי לא יסכימו איתי אבל ככה אני מרגישה, ואני יודעת שהמון שולטות בכלוב יעריכו אתכם יותר אם תעקבו אחרי הדברים הממש פשוטים האלו בשביל לפנות אלינו (ואולי אפילו ילך לכם יותר טוב עם שולטות מי יודע)

• אל תפנה אליי כהמלכה/מלכתי/גברתי/וואטאבר. אישית כינויים בסגנון גורמים לי להקיא קצת בפה, אבל בלי קשר גם אם השולטת מעוניינת שיפנו אליה ככה, זה בטוח לא בהודעה הראשונה. 
• אל תזרוק עליי את כל הקינקים שלך בהודעה הראשונה. זה הופך אותך למשעמם (בעיניי לפחות), ואני לא מרגישה כאילו רואים אותי כאדם בשלב הזה, אלא יותר כאמצעי להגשמת פנטזיות ולא ככה נראית מערכת יחסים של שליטה. 
• לא, אני לא רוצה עבד ניקיון.
• "אהבתי את הפרופיל/בלוג" לא אתה לא. לא נכנסת לשם. זאת הודעת קופי פייסט ששלחת לי ול13 חברות אחרות שלי באתר, אותה ההודעה מילה למילה. 
• אל תטרח לפנות אם אתה עונה על גבול בפרופיל שלי. התשובה תמיד תהיה לא. לאו דווקא כי אתה בגבול- אלא כי לא כיבדת את הגבולות שלי וזה מעיד עליך המון מבחינתי. 

אז מה כן לעשות?

תקרא את כל הפרופיל שלי, אתה מוזמן גם להציץ בבלוג. תבדוק אם אני זה מה שאתה מחפש. מבחינת הכל. אחרי שגיבשת דעה אמיתית עליי ולא רק "מממ כוס של בחורה בת 21" תרשום לי את הגיל שלך, איך לפנות אליך, לאיזה מהדברים שכתובים התחברת... תהיה מקורי (בבקשה🥲), אם תתפוס את העין שלי בצורה חיובית עם שורה מצחיקה זה יהיה פלוס, ותשקיע בפרופיל שלך, כדי שאוכל אני להבין אם אני רוצה להמשיך. 

בסופו של יום מערכת יחסים של שליטה מאוד תלויה בחיבור וחיבור צריך ליצור. אני קודם בת אדם לפני שאני שולטת ואתה קודם בן אדם לפני שאתה נשלט, ולכן אצפה למערכת יחסים בין שני חברים לפני שאני שולטת בך.

בדיוק ככה

בלי להפסיק

לא כזה אכפת לי אם אתה נושם... 

כמו ילד טוב. 

פשוט תמשיך לאכול. 

______________

היום נגמר המנוי אז שוב... מנצלת עד הטיפה האחרונה🫠

התחלתי לקרוא את iron flame והפסקתי כי אני מפחדת לסיים אותו לפני שמתרגמים את onyx stone

ובחמישי אהיה סוף סוף בלוציפר אז הרגשתי שהתמונה מאוד הולמת

טוב אם אתם אומרים^😮‍💨

אז הנה אחד זריז... כי משעמם לי🥹

__________

השמש זורחת.... פאק

אין לי שום כוח לצאת מחדרי שבתוך הארמון, אבל יש לי חובות.... אחרי הכל, זה הוא יומי הראשון כשומרת הראש של הנסיך. 

כשנכנסתי לאקדמיה הצבאית, הייתי בטוחה שיציבו אותי ביחידה קדמית מיוחדת. אחרי הכל, סיימתי כמצטיינת. המוח שלי יכול להיות מאוד מועיל אסטרטגית בחזית, אני חזקה ויש לי יכולות מנהיגות נהדרות.... אני מגחכת לעצמי. 

אבל למלך ולמלכה היו תוכניות אחרות.. 

אין דבר שחשוב להם יותר מבנם הצעיר. זה הילד היחיד שיכול להמשיך את השושלת שלהם, אז זה מובן... אבל לקחת לוחמים חזקים מהחזית ולהציב אותם כשומרי ראש לנסיך זה משהו שיכול לפגוע ביכולות של הצבא שלנו... אבל לא מתפקידי להחליט דברים כאלו. 

אני מתארגנת, אכת את שיעורי השחור והחלק לצמה שלא תפריע לי לתפקד, לוקחת את הציוד שלי להמשך היום ונעמדת ליד דלת החדר של הנסיך. מעולם לא ראיתי אותו... למעשה, אף אחד מעולם לא ראה אותו, פרט למשרתי ושומרי הארמון. הם באמת שני הורים מגוננים.... אני מעט מרחמת עליו, אך הרגשות האלו נעלמים מהר כשהדלת נפתחת. 

נעמד מולי בחור שנראה באזור גילי, עורו בהיר ממחסור בחשיפה לשמש, שיערו החום-בהיר מונח על מצחו בצורה מבולגנת, שמעידה שהוא הרגע קם משינה. הוא גבוה ממני וחטוב יחסית לגבר הממוצע אבל אני יכולה להכניע אותו בקלות. עיניו האפורות מסתכלות עליי בבלבול, מעט כמו כלבלב אבוד. אני מוצאת את זה מתוק... אסור לי להסתכל עליו ככה. 

"אני אייבי. שומרת הראש החדשה שלך... " אני מסבירה, כאילו עונה על שאלה שעמד לשאול ומעולם לא עזבה את שפתיו. "הו... " הוא מחזיר בטון יחסית עדין ומחייך אליי חיוך קטן. 

שיט, הוא מתוק. 

"נעים להכיר אייבי, אני אוליבר" הוא מסתכל עליי, אך שיחתנו הקצרה נקטעת. 

"אוליבר!? " נשמעה קריאה מהצד השני של המסדרון. 

גבר שזוף ומעט נמוך מאוליבר מיהר לעברנו. "כבר שמונה ואתה עדיין לא מוכן?! בחיי! אתה חסר תועלת לחלוטין! " הוא מתחיל לנזוף בו, ועוצר כשהוא נזכר בנוכחותי.  "את בטח אייבי, אני ג׳ספר, בן הלוויה של אוליבר... אעשה לך סיור לאחר שאסיים את.... זה" הוא לוקח את אוליבר לתוך חדרו חזרה ונוזף בו שם. 

אני שוקעת במחשבות... אם להגן על הנסיך זאת כל מהות חיי עכשיו, אני שמחה שהנסיך לא נראה כאילו הוא יעשה יותר מידי צרות.... לפחות לא צרות שאני אאלץ לטפל בהן.... או ככה חשבתי לפחות. 

______

אכתוב עוד כשיהיה לי כח, עד אז... מה חשבתם? 😊

החזון זה סיפור פמדום בהמשכים שאכתוב לפי ביקוש (כמות הצומי שאקבל על כל אחד כזה) ולכן הוא עדיין לא ספייסי. אבל אל תדאגו🥹 

תרד... תלקק. תגרום לי לגמור, תלקק עד שאני נקייה ותגרום לי לגמור שוב. 

תספק אותי. 

תן לי את הלשון שלך בצורה הכי טובה שאתה מסוגל אליה.. 

תהפוך את עצמך לשימושי בשבילי. 

תספק. 

_____

כן, אני מנצלת את המנוי עד יומו האחרון. 

אני לא מפחדת ממך. 

אני לא אעשה מה שתגידי. 

את לא שולטת בסיטואציה.... אני שולטת בסיטואציה. את אוליי חושבת שאת שולטת בסיטואציה, אבל המחשבה הזו הופכת אותך לפתטית וטיפשה בעיניי. 

את מנסה לאיים. את לא מעניינת. 

הוא לא שלך.... הוא שלי. כשהלכתי בגללך, הוא בכה והתחנן שלא אלך. לא אכפת לו שאת תעזבי. 

יותר מזה... הוא מייחל לכך. 

אבל את בלתי נסבלת. 

עצם הקיום שלך הוא עול עליו ועל כל מי שבקשר איתו. 

לא עזבתי בגללו. 

עזבתי בגללך. כי אני חשובה לי יותר מידיי בשביל השטויות האלו. 

אבל הוא לא חשוב לך מספיק כדי שתביני את הנזק שאת גורמת לו.... 

והוא? נדמה כי הוא כלוא בין הרצון שלו לספק אותך לבין הרצון שלו לחיות חיים אמיתיים. הוא יודע, אמרתי לו, שבשביל חיים אמיתיים הוא צריך לשחרר ממך. אבל הוא לא מוכן לשיחה הזו... ואת? את פשוט מטען עודף שקשה להיפתר ממנו. 

פתטית. 

טיפשה. 

עצובה. 

מביכה את עצמך לטובת האגו השברירי והמנופח שלך. 

תעזבי אותו. ואותי. 

אתחיל בשיעור היסטוריה. 

הקהילה הבדסמית באיזשהו שלב נכנסה לקהילה הגאה. כ... מעין דודה או אחות חורגת. הנרמול של הבדסמ, וההפיכה שלו מ"סטייה" לקהילה גדולה וכלל עולמית התחיל גם... איך לא... בקהילה הגאה. 

המועדונים הראשונים הבדסמים היו גיי פרנדלי לפני שגיי פרנדלי היה דבר בכלל, והאנשים שהיו הולכים למועדונים האלו היו מחביאים את זה כמו שגייז היו מחביאים את זה שהם הומואים, ואנחנו עדיין עושים את זה. 

עד היום יש בבדסמ מושגים כמו "לצאת מהארון הבדסמי" ועד היום אנשים בדסמים מחביאים את הנטיות שלהם מחשש להישפט, בדיוק כמו שקרה ולפעמים עדיין קורה בקהילה הגאה. 

להיות באתר הזה (שהוא לא אתר הכרויות בדסמי אלא אתר בשביל הקהילה), ולהיות טרנספוב או הומופוב זה פתטי, מגעיל וצבוע ויש לי אישית בעיה איתכם אם אתם לא מסוגלים לקבל אנשים בגלל האופן בו הם נולדו, ואף יותר אם אתם נמצאים בקהילה שחווה את אותו הדבר שאותו חווים חברי הקהילה הגאה. 

תפנימו זאת, ובבקשה אל תפנו אליי אם אתם אנשים מגעילים וחסרי חמלה שלא מסוגלים להבין שלהטבופוביה זאת המחלה האמיתית. 

חודש גאווה שמח. 

רציתי לכתוב פוסט על אהבתי לנשים כבר תקופה... אבל בואו נודה בזה... מה יותר טוב מפוסט לסבי בשביל חודש הגייז? 

שליטה על נשים היא אחרת. 

אני אוהבת נשים... ונוטה להתאהב בהן יותר בקלות, מאשר גברים שאני מוצאת קשים יותר לחבב. 

אני רואה נשלטות כיצור חזק יותר מנטלית ממני. או.. כל מי שיכולה למסור את השליטה עליה לידיי אדם אחר. התכונה הזו בנשים מהממת אותי כל פעם מחדש... זה סקסי. 

הגוף הנשי הוא סקסי. הקול שלהן, המגע הנשי... הכל מרגיש כלכך טוב ומועצם לבד בחדר עם אחת כזו. 

הגניחות שלה, הנשימות, העיניים המתחננות. 

קולות של כאב

קולות של עונג... 

קולות שאני גורמת לה להוציא. 

שליטה נשית אמיתית באמת על נשלטת נשית אמיתית. 

הדינמיקה הכי סקסית שקיימת. 

חג גאווה שמח! 

איך אני אוהבת לעורר פרובוקציות. 

אני לא פוליטיקלי קורקט. 

אני אראה בלוג עם כותרת שלא נראית לי ואז אם גם התוכן לא נראה לי אני אגיב, ואני אהיה בוטה. 

אני קוראת לילד בשמו, וזה מאוד מעצבן אנשים. 

יש לפעמים לחלקם את החוצפה לדרוש ממני נחמדות... 

תנו לי לתת לכם סקופ. 

גם אם אתם הייתם נחמדים, אני לא חייבת לכם נחמדות. אני לא חייבת לכם איפוק, אני לא חייבת לכם את ה"כן" שלי ואני לא חייבת לשתוק לכם על דברים שלא נראים לי. 

כן, לשתוק יהיה הרבה יותר קל. אבל לשתוק זה גם לתת לגיטימציה. ואם מישהי חדשה פה בטעות תחשוב שחלק מהדברים שקורים פה הם לגיטימיים היא תיפגע. 

אני לא מגיבה כי אני רוצה לעלות לכם על העצבים, להפך. ההעדפה שלי היא שאחרי שהגבתי תגידו "סליחה, את צודקת" או "לא לזה התכוונתי" ונוכל לנהל שיחה עניינית ומאירת עיניים על זה. אני לא אטומה. 

אבל יש אפס מקום אצלי לאנשים שמנסים להכניס שיח מגעיל כאילו הוא לגיטימי. 

אז לא, אני לא נעימה, ואני לא מתכוונת להתחיל להיות נעימה בשום שלב. 

Deal with it. 

אם מישהי אחת מסתכלת על התגובות שלי ומפנימה משהו שמונע ממנה ללכת עם אנשים רעילים ופוגעניים, אני את שלי עשיתי. 

ראיתי דיון מעניין על הטענה שנשים מוחצנות מינית הן לא אינטיליגנטיות, ומשום מה חלק מהאנשים לא הצליחו להתמודד עם דעתי כי עובדות זה דבר מסובך להמון אנשים, ולכן אינני יכולה להשתתף יותר בדיון. אז החלטתי לכתוב פוסט! כי ממני אי אפשר לקחת את זכות הדיבור. 

מה משמעות המושג "מוחצן מינית"? 

לטענת ג׳מיני הבוט של גוגל: 

הצירוף **"מוחצן מינית"** (או מוחצנת מינית) מתאר אדם שההתנהגות, המראה, הלבוש או סגנון הביטוי שלו מביעים מיניות בצורה גלויה, בולטת ובלתי מתפשרת כלפי חוץ.

 אני נוטה להסכים עם ההגדרה. 

אפשר לטעון שאנשים מחצינים את עצמם מינית ממספר סיבות.. אבל זה לא באמת משנה. 

אתם בטח שואלים את עצמכם: " אבל לילי? איך כל זה משפיע על האינטיליגנציה של האישה? "

וול... זה לא. 

הטענה שהבנתי שנטענת היא שנשים בעלות אינטיליגנציה גבוהה יבינו שבכך שהן מחצינות את עצמן מינית, יסתכלו עליהן כמו על אובייקט מין, ולכן מעדיפות להתחבא מאחורי בגדים כדי שלא יראו אותן כאובייקט מיני, וגם כדי להימנע מתקיפה מינית או אונס. 

בסופו של יום מה שהוגי הדעה הזו לא הבינו זה שגברים מסויימים יפשיטו אותנו במבט שלהם לא משנה מה נלבש. יש תערוכה בינלאומית שנקראת what I was wearing, שמציגה את מה שנפגעות ונפגעי אלימות מינית לבשו באותו היום. המסקנה? זה לא משנה מה לובשים, איך מתנהגים, מה הרקע שלך וכו'. כולנו חשופות וחשופים לתופעות האלו ככה או ככה. 

אז למה שבמקום לנסות להסתיר כמה שיותר מעצמי, לא פשוט אגיד "פאק איט" ואעשה מה שגורם לי להרגיש הכי בנוח בעור של עצמי? הרי נשים מרקע דתי או חרדי או ערבי מקבלות את אותו היחס, והן לא מוחצנות. למעשה, הן ההפך הגמור ממוחצנות ועדיין ההחפצה שלהן מנורמלת ותקיפה מינית שם קיימת ומושתקת. 

אז לא, קצת ציצים בחוץ לא הפכו אותי מבחורה שקיבלה 723 בפסיכומטרי שלה לבימבו מטומטמת. וזה שיש אנשים *אהמ* שמאמינים שהגופיה שלי והחצאית שלי וזה שאני סופר פתוחה לגבי המיניות שלי אומרים משהו על האינטיליגנציה שלי, מצביע לי יותר על האינטיליגנציה שלהם. 

שוב תודה לכל מי שקרא את זיוני השכל שלי עד הסוף. ממש השתדלתי לא לעקוץ מידיי🫢 אני מבטיחה שפוסט הבא יהיה יותר כיפי

כל חיי הגדרות רדפו אותי. בתור בחורה שככה המוח שלה מסודר מסתבר, יש צורך להניח כל דבר שהחברה מכתיבה לו קופסא בקופסא. 

זה התחיל במשיכה המינית שלי... עבר לדרך שבה אני מתלבשת, למוזיקה שאני שומעת, לדעתי הפוליטית, ועוד... 

כמובן, גם פה נתקלתי בהגדרות. בכללי, קהילת הבדסמ מלאה בהגדרות, בדומה לקהילה האלטרנטיבית או הגאה או העולם הפוליטי. ומאוד מהר, ברגע שנרשמתי לאתר, התבקשתי להגדיר את עצמי במילה אחת בודדת שאמורה לתאר בכלליות את כל מה שאני מרגישה שאני צריכה במערכת יחסים, במיטה... ועוד. 

ביקשו ממני להבין אם אני יכולה למסור את השליטה שלי, לקחת שליטה על אחרים, לעשות את שני הדברים, אולי במקביל, אם אני רוצה רק פרטנר אחד או ריבוי פרטנרים או פרטנר עיקרי והמון פרטנרים מזדמנים, אם אני אוהבת להכאיב או לקבל כאב או שכל זה בעיקר משחק בעיניי ואני רוצה את הכל רק במיטה אך לא מעבר. 

אני, כחובבת קופסאות מושבעת (תוכלו לראות במגירת הקופסאות המסודרת להחריד בבית שלי), התחלתי לחקור כדי לבחור את הקופסא שתתאים לי. 

דמיינו את האכזבה שהרגשתי כשהבנתי שאין? 

אני אוהבת לקחת שליטה. אני אישה דומיננטית, גם בחיי האישיים וגם במיטה. אני סדיסטית, אני דואגת, אני משפילה, חדה, ולוקחת מה ששלי. עם זאת כאב מגיל קטן זה משהו שנעים לי. אז אולי שולטת מזוכיסטית? לא, זה לא זה. אני כן אוהבת להרגיש כאילו דואגים לי. כאילו אני יכולה כמעט ולכבות את המוח שלי. לאחרונה גיליתי שאני גם אוהבת להיקשר... אז מתחלפת? אבל אני לא יכולה למסור את השליטה עליי, זאת תחושה שהיא לא נעימה לי. 

וככה המשכתי עם ספירלת התחושות והמחשבות שלי.... עד שהבנתי שדיי. 

הרי מה זו הגדרה? יש כמה תשובות. 

איך שאנשים מגדירים את עצמם יכול להעיד על איך שהם רוצים שיראו אותם (מה שמעיד מאוד על האופי שלהם), על הקבוצה אליה הם רוצים להשתייך או על הקבוצה שהם מחפשים שתפנה אליהם. 

לא אכפת לי איך רואים אותי. 

אני לא מחפשת אוכלוסייה ספציפית (או מחפשת בכלל, לצורך העניין) 

אז נשאר... לאיזה אוכלוסייה אני רוצה שישיכו אותי? 

אני לא בטוחה שאני רוצה להיות שייכת לקבוצה אחת בתוך בדסמ. אני לא נשלטת, לא מתחלפת, לא פשוט קינקית.... ואני לא אוהבת בכלל את הסאונד של המילה שולטת. אני פשוט עצמי, take it or leave it. 

אני של היום מפסיקה לרדוף אחרי הגדרה ברורה, כי קופסא שיכולה להכיל הכל היא אחת שאני צריכה ליצור לבד. 

אם קראתם עד כה תודה שהקשבתם לזיוני השכל שלי של שלוש בלילה, ואני סופר מעריכה אתכם❤