אז הנה אחד זריז... כי משעמם לי🥹
__________
השמש זורחת.... פאק
אין לי שום כוח לצאת מחדרי שבתוך הארמון, אבל יש לי חובות.... אחרי הכל, זה הוא יומי הראשון כשומרת הראש של הנסיך.
כשנכנסתי לאקדמיה הצבאית, הייתי בטוחה שיציבו אותי ביחידה קדמית מיוחדת. אחרי הכל, סיימתי כמצטיינת. המוח שלי יכול להיות מאוד מועיל אסטרטגית בחזית, אני חזקה ויש לי יכולות מנהיגות נהדרות.... אני מגחכת לעצמי.
אבל למלך ולמלכה היו תוכניות אחרות..
אין דבר שחשוב להם יותר מבנם הצעיר. זה הילד היחיד שיכול להמשיך את השושלת שלהם, אז זה מובן... אבל לקחת לוחמים חזקים מהחזית ולהציב אותם כשומרי ראש לנסיך זה משהו שיכול לפגוע ביכולות של הצבא שלנו... אבל לא מתפקידי להחליט דברים כאלו.
אני מתארגנת, אכת את שיעורי השחור והחלק לצמה שלא תפריע לי לתפקד, לוקחת את הציוד שלי להמשך היום ונעמדת ליד דלת החדר של הנסיך. מעולם לא ראיתי אותו... למעשה, אף אחד מעולם לא ראה אותו, פרט למשרתי ושומרי הארמון. הם באמת שני הורים מגוננים.... אני מעט מרחמת עליו, אך הרגשות האלו נעלמים מהר כשהדלת נפתחת.
נעמד מולי בחור שנראה באזור גילי, עורו בהיר ממחסור בחשיפה לשמש, שיערו החום-בהיר מונח על מצחו בצורה מבולגנת, שמעידה שהוא הרגע קם משינה. הוא גבוה ממני וחטוב יחסית לגבר הממוצע אבל אני יכולה להכניע אותו בקלות. עיניו האפורות מסתכלות עליי בבלבול, מעט כמו כלבלב אבוד. אני מוצאת את זה מתוק... אסור לי להסתכל עליו ככה.
"אני אייבי. שומרת הראש החדשה שלך... " אני מסבירה, כאילו עונה על שאלה שעמד לשאול ומעולם לא עזבה את שפתיו. "הו... " הוא מחזיר בטון יחסית עדין ומחייך אליי חיוך קטן.
שיט, הוא מתוק.
"נעים להכיר אייבי, אני אוליבר" הוא מסתכל עליי, אך שיחתנו הקצרה נקטעת.
"אוליבר!? " נשמעה קריאה מהצד השני של המסדרון.
גבר שזוף ומעט נמוך מאוליבר מיהר לעברנו. "כבר שמונה ואתה עדיין לא מוכן?! בחיי! אתה חסר תועלת לחלוטין! " הוא מתחיל לנזוף בו, ועוצר כשהוא נזכר בנוכחותי. "את בטח אייבי, אני ג׳ספר, בן הלוויה של אוליבר... אעשה לך סיור לאחר שאסיים את.... זה" הוא לוקח את אוליבר לתוך חדרו חזרה ונוזף בו שם.
אני שוקעת במחשבות... אם להגן על הנסיך זאת כל מהות חיי עכשיו, אני שמחה שהנסיך לא נראה כאילו הוא יעשה יותר מידי צרות.... לפחות לא צרות שאני אאלץ לטפל בהן.... או ככה חשבתי לפחות.
______
אכתוב עוד כשיהיה לי כח, עד אז... מה חשבתם? 😊
החזון זה סיפור פמדום בהמשכים שאכתוב לפי ביקוש (כמות הצומי שאקבל על כל אחד כזה) ולכן הוא עדיין לא ספייסי. אבל אל תדאגו🥹