בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המגירה

מעלה ומוחקת ומעלה שוב ומוחקת שוב
לפני חודש. 20 בנובמבר 2024 בשעה 21:22

אני זוכרת שיש לך שיער חום ושפתיים גדולות. שפתיים זו חולשה בשבילי, אני אוהבת לנשק וכשמנשקים אותי.

אני מדמיינת אותך ניגשת מאחוריי, כורכת יד מסביב למותן שלי, מסובבת אותי אלייך. העיניים שלנו נפגשות, הלב שלי מחסיר פעימה ואני ישר מסתכלת על השפתיים האלה. של המלכה היפה שלי, יותר יפה במציאות ממה שתיארתי.

אני מדמיינת אותך מצמידה אותי לקיר, מרימה את הידיים שלי ומחזיקה אותן חזק. הברך שלך נכנסת בין הרגליים שלי ולוחצת שם, איפה שאפשר להרגיש כמה אני חמה בשבילך.

את מסתכלת לי בעיניים ואומרת שאני שלך, ואז מסובבת לי את הראש ומנשקת לי את הצוואר. לאט לאט את זולגת למטה אל החזה ומתחילה לסמן אותי. דוחפת את הברך יותר עמוק פנימה, מצמידה אותי יותר חזק לקיר. את מחליפה את הברך ביד הפנויה שלך ומלטפת אותי שם, מרגישה את הרטיבות מבעד לתחתונים.

את מחייכת והעיניים שלנו שוב נפגשות, וסוף סוף הרגע שכל כך חיכיתי לו מגיע. את עולה טיפה על קצות האצבעות ומצמידה את השפתיים שלך לשלי, בנשיקה חזקה ועמוקה שמהר מאוד הופכת להרבה מאוד נשיקות כאלה. הלב שלי מתפוצץ ואני רוצה להינמס לתוכך, לנשיכות הקטנות ולשפתיים המושלמות שלך.

אנחנו עוצרות כדי להסדיר נשימה ואת מסתכלת עליי במבט חודר, ואז למטה אל הרצפה ושוב אליי. אני מבינה את הרמז ויורדת על ארבע, למקום הראוי לי לצידך. את מרימה לי טיפה את הראש ומסתכלת עליי, מחייכת. סוף סוף אני שלך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י