בזמן האחרון האוזן שלי שומעת הרבה על
״דדי אישוז״
ורובן אין להן פאקין מושג ,מה זה בכלל.
אז תלמדי ילדות. מה זה בכלל.
לא בושה בכלל ,מי שלומד ,רק מחכים.
מחכים כן, הופך חכם יותר, מוסיף ידע על ידיעותיו, למד,לומד ,ומלמד אחרים. נותן מהידע שלו.
הוא מטבע לשון נפוץ ודי ביקורתי, שלעתים קרובות מתאר אישה או גבר שנוטים להימשך פעם אחר פעם ליחסים מורכבים עם דמות אב, בדרך כלל לגברים מבוגרים יותר, או בעלי השפעה וכוח חזקים יותר.
עם זאת, תסביך אב מוכר כתופעה תיאורטית בלבד ולא זכה עם השנים להכרה פסיכודיאגנוסטית ברורה.
אולי כי אין מאחוריו ראיות ואולי בגלל שאינו משקף באמת בעיה.
אז מה באמת עומד פסיכולוגית מאחורי תסביך אב?
ברמת הפשט, תסביך אב בפסיכולוגיה מתפתח כאשר ילד/ה התמודדו עם יחסים לא טובים, או לא מספקים, עם אבא שלו או שלה.
האדם הזה גורר איתו צורך באישור, תמיכה, אהבה והבנה, גם כשהוא מבוגר, מה שיכול לגרום להחלטות לא נבונות במערכות יחסים.
בפסיכולוגיה משתמשים לעיתים בביטוי ״תסביך אב״ כדי לתאר יחסים לא פתורים עם אבא, מצד שני המינים.
אצל גברים התסביך מתבטא במאבק לאישור וערך עצמי, מה שכרוך לעיתים בתחרותיות דחפית שמקורותיה אינם תמיד מוצדקים בהווה.
אצל נשים מתבטא התסביך בצורך ובכמיהה להגנה, ביטחון ואישור
המונח מגיע מאבא, כלומר ממשנתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה .
נטבע על ידי פרויד כחלק מההמשגה של קומפלקס אדיפוס, מודל שפרויד גזר מתוך טרגדיה יוונית ידועה, בה גיבור המחזה רוצח את אביו ונושא את אמו לאישה, מבלי לדעת כי הוא צאצא של השניים.
אדיפוס אינו יכול לשאת את רגשות האשם על מעשיו ומנקר את שתי עיניו כענישה עצמית.
פרויד הלביש את עלילת המחזה, ביצירתיות אין קץ, על נפש האדם, בצורת דרמה התפתחותית שכל אחד מאיתנו עובר בטווח הגילים 3-6 (השלב הפאלי במודל הפסיכוסקסואלי של פרויד).
הגימיק הבולט במודל, זה שכולם מכירים, הוא שלילדים ולילדות יש משיכה מינית לא-מודעת כלפי ההורה מהמין המקביל - ילד לאמו וילדה לאביה.
אבל פרויד לא התייחס למשיכה מינית בוגרת ובשלה אלא לסוג של בעלות, מושקעות של הליבידו בהשגת ההורה הרלוונטי.
מכיוון שיומרה כזו עלולה לעורר את זעמו של ההורה המתחרה, חווה הילד חרדה עצומה, אותה המשיג פרויד כ״חרדת סירוס״.
לדילמה הפנימית בין מאבק על ההורה מהמין השני לבין חרדת הסירוס, מוצא הילד/ה פתרון:
הוא מפתח פשרה, במסגרתה ינסה להיות ״כמו אבא״ או ״כמו אמא״ ולהזדהות עמם, כדי למצוא לעצמו בת זוג אחרת, מחוץ למשולש, אשה אחרת שניתנת להשגה.
כך אמורים הדברים לעבוד, לפי פרויד, בצורה התקינה והטבעית.
זהו הפתרון האולטימטיבי לתסביך אדיפוס *.
רק שלפעמים, איך נגיד... הדברים קצת מסתבכים.
כשהדברים מסתבכים נוצר תסביך, במקום פתרון שמאפשר לנפש להמשיך לצמוח.
התסביך מתבטא בפיקסציה, קיבעון, התקעות באותה נקודה בדרך לפתרון המשבר האדיפלי, בה נעצרו הילד או הילדה.
כדי להדגים ניקח מקרה קצת פשטני:
אם ילדה לא ויתרה על אבא ולא הזדהתה עם אמה - כדרך הטבע של פתרון הקונפליקט - היא תמשיך להרגיש מאוימת לאורך החיים מנוכחותן של נשים ולהתחרות עמן באופן תמידי על השגת גבר נכסף, שאינו יכול להיות מושג. שוב ושוב ושוב, בהקשרים שונים, היא תעמוד מול אותה דרמה.
בהתבגרות ובבגרות היא תהיה חברה של בנים, כי מבחינתה ״נשים מקנאות בה״ והיא לא תמצא תשוקה אמיתית באהבה הדדית, כי משאלותיה נתונות בידי אובייקטים לא אפשריים.
זה בגדול הרעיון האנליטי של תסביך אב.
איך מתמודדים?
הדרך הכי טובה להתגבר על תסביך אב היא בטיפול פסיכולוגי.
המטפל יכול לעזור להבין את השורש שגורם לרגשות ולהתנהגויות האלה, ואז לעבוד עם המטופל כדי למצוא להם פתרונות מותאמים אישית.
טיפול נפשי יכול לכסות מגוון נושאים:
דיכאון חרדה, עיבוד אבל מציאותי או סימבולי, בניית ההערכה העצמית, ניהול לחץ נפשי, ניהול כעסים ועוד הרבה.
המטפל/ת יכול לעזור למטופל ׳לסגור מעגל׳ עם חוויות עבר ולשנות את דפוסי החשיבה הנוכחיים.
בסוף התהליך, סביר שהמטופל יבין את עצמו טוב יותר וירגיש יותר שליטה על ההתנהגויות שלו.
ןעכשיו השאלה ההפוכה...
יש תסביך אם?