לפעמים אתה מטיל קוביה וההיא נוחתת למנוחתה עם ספרה אחת המעלילה שמיימה. לפעמים אתה תקוע בלולאת זמן, והמטריקס מחורפן, הקוביה ממשיכה להתגלגל. מכירים את האלה? אז אני עדיין בעבודה, בעת הכתיבה. אני עושה מדיטציה כבר זמן מה ככה שהמצב רוח לא שפל מכך. כמו שהבחורה שלי Sza אומרת, You can't break my focus, bitch. I'm Obi-Wan.
אבל יש לי נכונות להזריע בשכל, אז אזריע. הרי המשל על איך הגעתי לכאן.
...יום שבת הראה לי מהפך. חודשיים וחצי הייתי מרוסק מפרידה שהשירים האלה מייצגים רק חלק ממנה, חלק קטן ממערכת היחסים השלמה. לראשונה קשר שכל מדרגה בו מסומנת בשיר. זה סיפור ארוך ולאפיזודה אחרת, אבל בקצרה רה רע - היא אהבה נורא את השירה. ממש, כאילו. אהבה לקבל מכות, אפילו. ליטופים, גם. לא תארתי לעצמי כמה כאב אשכים ניתן למשוט מסשן של ליטופי ראש, אבל אני נשבע. 
על כל פנים זה הסתיים. ובערבות הרוח המנקה את האבק מפי דרכי, שקלתי על העתיד. חשבונות הנפש שולמו, כן- אבל עסקת החבילה ההיא; גם סוטה עם תעודות. גם חובבת שירה. מה הסיכויים שלי למצוא עוד אחת, לשם בחינת הלקחים שלל?
אז בשבת דיברתי עם שלוש כאלה. שלוש! מה פה, גן העדן אם הבוס לא שם לב שאכלנו תפוח? סדום ואמורה ככה להיות? סטטיסטית זה עשוי לומר שיש יותר משלוש, סה"כ. והיא, כן, הנזכרת לעיל, לכאן הביאני בכבר הימים. קרדיט במקומו; זה היה קשר מדהים ביופיו, רבדים על רבדים. אבל אני לא חשבתי שהוא ישלם דיבידנדים.
להפך. אפילו אחרי ההתאוששות - ואתם יודעים מה זאת פרידה, במקרה שלי גם עם ריבאונד של דיכאון אובדני - השירה נשארה אצלה, וגם האוכל. לא פיזית, כלומר, החשק היצירתי כאילו יצא לפנסיה מוקדמת, כי לא נשארה לו מנחה ראויה. אני בא בחזרה. אז בימינו אני מהגר סחורה לכלוב; קצת שירה מישראבלוג, וקצת אוכל מהגראם. מציע לנקבות בישול ביתי בפרטנות. כי אחרי שהשנאה העצמית נשארה אצל הפטריות, התסכול המיני נשאר אצל החומצה הליסרגית- הבנתי שאני באמת אוהב נשות. ואני באמת אוהב את התאוריה של Positive Masculinity. אני לא מאכיל את האישה בלעדית כי אני חרמן, אני. אני מאכיל את האישה כי התהליך מהווה סימולציה מיקרוסקופית למה שמגיע לכל צד. הגינות, טיפוח, סטירה או שלושים - אהבה באשר היא נותנים בחינם או לא בכלל. כל השאר אחלה בונוס. 
שנים עבדתי להיות הטיפוס שמרגיע, חשבתי שזה בזבוז, הרי נשארתי בלתי מזויין לחלוטין. אבל יש בזה משהו... מיטיב. השנה האחרונה מראה לי את זה טופח, אז אני עושה מזה כריך. חיי הקודמים יערכו הופעות אורח אל הבלוג הזה, אני בטוח. אבל הפרדיגמה התחלפה.
הכלוברית האהובה עלי אמרה שהיא בקטע של 'עודף תוכן' אז אני אעשה מאמץ.
דבר ראשון שולחן שישי מלפני שבועיים כדיי להרגיע- חזרתי לבשל.
דבר שני החתולה של אחי כי היא פשוט. אוח.
