שאריות של עצמות

אֲנִי מְאָרֵחַ אֶת הַשֶּׁקֶט בְּנוֹתָר.

מֵעַל נְשָׁמוֹת נְקִיּוֹת הִנֵּה עֶרֶב שׁוֹקֵעַ

וְאַלִּים הַמַּרְבָד שֶׁל שָׁחֹר עַל שִׁקְמָה

אִם אוֹרוֹ שֶׁל אָדָם בְּעֵינוֹ לֹא גּוֹוֵעַ,

עִם בְּשׂוֹרוֹת עַל הַסּוֹף לְיוֹמוֹ...

אֲנִי הוּא עִמּוֹ.

בֵּינֵנוּ מֶלֶל אֵין-סְפֹר מַחְשָׁבוֹת,

הוּא מְגוֹלֵל לִי חָלָל לִשְׁהוֹת וּמָנוֹחַ,

שְׁתִיקָה צָמְחָה מֵעַל כְּתֵפִי,

וְכָעֵת הִיא אֱלֹהַי.

כֵּן יֶשְׁנוֹ קוֹל בִּלְחִישָׁה

וּבָרֶגַע,

חֵן לְנוֹשֵׂא תּוֹדָעָה בִּכְתֵפֶיהָ

הוֹלֵךְ שָׁם בְּטֹהַר,

אֶל הָרֶמֶז דְּמָמָה

כַּבִּיר, הוּא חוֹשֵׁב בָּהּ. מָאֳרָךְ וְנִצְחִי

הָעַיִט נוֹשֵׁם הַשָּׁמַיִם

שְׁתֵּי יָדַיִם עוֹנְדוֹת אֲדָמָה

פְּרָקִים שֶׁל הַתַּיִל, מֻכְתָּמִים קָפֶה וְיַיִן

דָּם בָּאָזְנַיִם-

מַאֲזִינִים לְךָ, שַׁלְוָה.

~~~

מישהי בסביבה כאן שלא אפליל, שלחה לי שירה. זה נחסר לי מהכלבה שברחה. על כל פנים קמתי, וחיכה לי משהו שהזכיר לי את הישן-צ'יק הזה. מקווה שתלמדו לאהוב את השקט שלכם