ללא גבולות.

איך אפשר לדעת שהתאהבת?
כשההרגשה החמה והמוזרה הזו עולה לך בבטן
כשהכאב מציק לך בחזה ומעיק על כל נשימה
כשכל חבר, כל פגישה מצטיירים לך כמכשול שיש להסיר בשביל לראות אותה עוד רגע אחד
כשאתה מרגיש שהיא החמצן שנותן לך לנשום
כשאתה איתה אתה באור המוזהב ושאתה לא אתה מרגיש לבד וריק מתוכן
כשאתה מנסה לברוח, לשכוח וכל שיר, כל צבע מזכיר לך אותה
כשאתה הולך ברחוב ומוצא את עצמך בוהה בחנויות וחושב איך השרשרת הזו תתאים לה, איך היא אהבה את הגלידה הזו והשוקולד הזה והבגד הזה והזה והזה...
כשבמקום לישון אתה מבלה את הלילה בבהייה אדישה בתיקרה הלבנה שלך
כשאתה עולה לרגל לכל המקומות שהייתם כאילו אתה הולך לבקר מצווה
שאתה לא יכול להתרכז, לדבר, לחשוב או לנשום שום דבר חוץ ממנה
שאתה בודק כל שעה עגולה אם היא התקשרה או אולי השאירה הודעה
שאתה מרגיש שהזמן עצר מלכת
שאתה לא חולם לא ישן לא ער ולא חיי
שכל צבע הופך דהוי, שכל טעם הופך טפל
שסדר העדיפויות שלך הופך ל"היא ואז כל השאר"...
שאתה כועס על כל מי שאמר לך להפסיק
שאתה רוצה להרוג כל מי שהפריע לך
כשאתה כותב חיבורים מעין אלה...
כשלא נותר בך דבר והכל נשאב החוצה
שאתה מרגיש נבגד, לבד, נטוש ומדמם
או - אז
אתה יודע שאתה מאוהב.