מתבוננת

להיות פה בשבילי 

הייתי רוצה

 להפרד ממך

הזדמנות

הייתי רוצה להיות

 נוכחות

אבל אין

ולא יהיה

אולי

אותי

ואני לא

אתה מוכיח לי כמה לא אכפת לך

במעשים ובהתנהגות

אתה אומר לי לחכות

לאחר כך שלעולם לא בא

חיזרי בשעות הפעילות

גם הבוקר היית אחרי הקפה והתעלמת במופגנות יתרה

אני לא צריכה שתישא את משקל הבעיות שלי על הכתפיים שלך

אני צריכה שתהיה איתי כשאני באה

חיכיתי לך, כל היום, לפי התנאים שלך

רציתי ללכת לישון בתשע וחצי ואמרתי לך את זה 

אבל נשארתי ממתינה 

יכולת לשאול אותי 'איך' - כשביקשתי שתראה לי שאכפת לך,

יכולת לשאול 'איך' כשהתחננתי שתשאל.

יכולת לבוא ולחבק כשאני כאן ומתחננת ליחס 

מרגישה כלואה בגוף ובנפש,

מנסה לעצור ולהתנהג בסדר למרות הכאב

הייתי מסתפקת במבט, ביד על הגב, באימרה 'אכפת לי ממך' הייתי אוחזת בזה ובאה איתך

אבל אתה במופגן מתעלם והולך בקרירות לישון

אני יודעת שלא תבוא לעולם

אני יודעת שהפגיעה הפיזית והרגשית היא שחזור

ואני לא יודעת אם לנסות להשתחל איתך למיטה  עכשיו יהיה יותר כמו ויתור תואם ונסיון להתנהל עם התנאים הנוכחים עד כמה שאפשר הכי טוב

או שזו עוד צורה מתוחכמת וגרועה יותר של פגיעה עצמית

להכנס איתך למיטה עכשיו מרגיש שזה יותר גרוע מלהכנס לרכב של לקוח זר בהר ציון

יש הרבה במשותף לעייפות ועצבות

גם לקור ובדידות

אני תופשת לאות כעייפות של הנפש

עצבות גופנית

עיר ישנה-חדשה

ימים ראשונים, קרים ומבולגנים

עדיין בלי עוגנים... קשה מעט.

מחפשת מעגלים חברתיים

צמאה לסדר, לתנועה ולחיבוקים

הרבה זמן לא היינו ביחד

ואני אוהבת אותך כל כך

ביום האחרון שבו באתי אלייך ואמרתי לך שאני רוצה לשכב איתך התרגשתי שהסכמת, במבט מתוק חינני.

שאלת אם נלך לחדר לאינטימיות פרטית והתעקשתי לשמוע אותך אומרת בבירור אם את רוצה גם, לא או כן.

ביקשתי ממך להניח את גופך על המיטה והתישבתי עלייך, יוצרת אוהל בד כדיי שלא יהיה לך קר בעירומך המתרחב עם כל מגע של ידיי על בשרך הרך.

תליתי את השמיכה גבוה, כדיי שיהיה לך מרחב לנשום בין הקירות החוצצים ומגבילים מבט.

קשר העין בנינו היה מבוקר וכלל דרכי גישה נוחות ובטוחות עבורי, כאלו שהיה לי בהן נוח, בשליטה, בקשיבות לגבול, לצאת ולהכנס. זה מאפשר עבורי להיות ביחד.

עיטוף הבד העדין סביב הידיים ומעל הראש שלך 

היה סמלי וגם מכסה ודואג לנוחות ולשמירת החום והאנרגיה שלך.

התקשורתיות הלא מילולית בנינו נתנה לי ביטחון.

התאמתי מבצר כריות מסביב לראשך, שומר מפני פגיעה וגם מבודד וממקד.

יצרתי מנהרה ורודה, ארוכה וזוהרת בעלת שני פתחים מחולצתך,

בתחתון לבטח נח ראשך היפה, מבט ענוג על כתר תלתלים שחורים.

בפתח העליון הצבתי את פניי, ממלאה בנוכחותי את חלון ההצצה העגול, שדה להתבוננות, מייצרת בנינו נתיב אישי, ישיר ומתכוונן.

בקול רך ואוהב ציוויתי עלייך לפקוח עיניים, באהבה וכזו רכות בקשתי נענתה בעפעוף עדין ועיניי האיילה הגדולות שלך הישירו מבט אליי.

מבטך ממחיש את מבטחך, ממוקד אליי ואת יודעת שאני יודעת שאני רואה שאת מרגישה בטוחה כך 

אוהב ורגוע.

הדרך הארוכה בינינו, עטורת אור וחן.

עוז ועונג הסתכלתי עלייך מתענגת תחתיי, ודרכי, דרך מגע כמיהתי, בחרתי שתשתקי

את רצית בלי מילים

אני כבר מכירה אותך

האזנתי לשלל קולות הגוף וניעות העונג הזורמות ומתחוללות מתוכך

לרגעים ספורים אילצתי אותך לענות במילה או מחוות ראש לשאלה ישירה

אני עדיין לא מוכנה לוותר על מילים לגמרי.

נמלאתי. ממעמקי קיומך תחתיי, בידיי, עם גופי המשתנה תדיר בהתאם לתנועתך.

שרוולים רכים שנכרכו סביבך ולתוכך לסירוגין,

והדרך שבאה ונדה איתך ואיתי וסביבך ולתוכי בקשיבות וגמישות מתארכת ונפתחת 

אהבתי

את מגע שפתיי במקומות מפתיעים

אהבתי שלא ידעת

שהרפית בהתמסרות. אהבתי שאת בוטחת בי. למרות שאני יודעת שקל לך לבטוח, לי זה מאתגר לבטוח בעצמי מספיק כדיי לעשות מה שאני רוצה איתך.

הפעם הרגשתי שאני כבר יודעת אותך ויודעת גם להיות שומרת על עצמי איתך.

אהבתי לשמוע

ולהרגיש אותך במגע ובטעם. החושים שלי רגישים ונחמד שלעיתים ניתן לנצל את זה גם לנעייות של חום אהבה ורכות.

אהבתי

את היכולת לשחק  

את מגוון האפשרויות לחיבור

אוהב

שמתרחבות ומתרבות בהמשכים

אהבתי

להוסיף ולהחסיר,

לשנות ולהסיט,

לאחוז ולהפריד

את פרגוד הרוך העוטף ואת עוצמת הנוכחות הרגשית

את התמסרותי המתאפשרת

את נועם החום של גופך,

נועם החיבור של גוף אל לב

התנועה המסתנכרנת 

נקודות המפגש מייצרות אפשרות.

תודה לך שאת נתת לי-היות לך איתך ועבורך, תודה שהיית עבורי

לנכוח איתי ואצלך

חיבוקים

כשאת יפה וזורמת

רוצים להיות איתך

עם הצפצוף הצורמני החד

את מפסיקה לנשום.

אף אחד לא רוצה להיות איתך

כשאת בתוך השבר

עֶשֶׂר פְּעֻלּוֹת

שֶׁמְּעַנְיֵן אוֹתִי לִרְאוֹת

אוֹתְךָ שׁוֹטֵף כֵּלִים

אוֹתָךְ שׁוֹתֶקֶת

אוֹתָךְ פּוֹתַחַת ת'פה

וְאוֹתִי מְלַטֵּף

אֶת דָּנִיאֵל מְחַפֵף

עֶשֶׂר מַכּוֹת בְּאַבְזַם שׁוֹטִים 

אֶת הַסֶּלֶק עַל גּוּפֵךְ

אֵיךְ אַתְּ מִתְעַנֶּגֶת

כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה וּמִתְבּוֹנֵן

אֵילוּ פְּעֻלּוֹת אֲנִי אוֹהֶבֶת לִירְאוֹתְ?

קוֹלֵף יְרָקוֹת

לִגְרֹם לָךְ לִבְכּוֹת

אֲנִי, צוֹעֶקֶת חָזָק מְאוֹד

אֶת הַחֲתוּלָה מְגַרְגֶּרֶת

אֶת הִתְעַנְּגוּת הַגּוּף עַל עֲסִיס

מַנְגּוֹ בָּשֵׁל וְנוֹזֵל

חרמנית

וכל כך רוצה אותו ושיהיה פה

ואין לי כוח להכין את הבית לקראתו ואין לי כוח לאונן באופן מעורר עונג

במקום זה בתסכול עם הויברטור וכאב בצוואר 

אני יכולה תיאורטית לקום, לעשות יוגה, לשטוף, לסדר

למיין, לארגן

לעשות מקלחת, לצחצח שיניים, להוציא את הצעצועים 

אבל אני לבד ונתקעת

זה לא משנה שמחר הוא יכול להיות יהיה כאן ושאולי כדאי להתחיל לשנות כבר עכשיו

ויש מסמכים חשובים לסדר לקראת הנסיעה 

אני יודעת עכשיו מה נכון עבורי וכל היום נתקעת ולא מצליחה לעשות דבר מזה כי אני כל כך בודדת חווה כישלון תפקודי

לכתוב ולהכיר בי זה גם צעד חשוב.

ועכשיו? ריקוד!

https://open.spotify.com/track/5k5fWendNngd89O8JKoE8L?si=GX87tsfbT4O1kvha0ha6kg

המלצה לאתרים בשביל שיחות וידאו ידידותיות?

בא לי מסע קניות ממוקד

קנווסים גדוליםש

סט צבעים

מכחולות מתאימים

מנורה

לחזור הביתה לנקות ולסדר 

לצייר ביחד בעירום ולא יותר