לא ידעתי כלום
ובכל זאת לקחתי כדור הרגעה
כי משהו הרגיש
או יותר נכון, לא הרגיש קצת off היום
אז יצאתי החוצה, למרות ההתנגדות וכבר נתקלתי ועוד אלמנטים מאתגרים.
ועדיין, משהו מבחוץ מבפנים לא נהיר
אבל מהדהד להזהר
ואז טריגר
תחלופה חווייתית
ושוב חזור ואז שוב, מטלטל ועמוק וטרי ונוגע בכל כך הרבה נקודות רגישות ופצעים עמוקים וישנים וטריים שנבנו עליהם
נקודות של כאב לא מעובד ולא במסוגלות להכיל
לרגע, ישנה הבנה
שבתורה הביאה הבנות אחרות
מהסוג שמוטמע בתוך מחשכי הביצות הרפושות של הנפש והגוף המדורדר הזה
אנשים שזו הייתה נפגישה השניה שלי איתם או כנראה לא הרבה יותר ונחשפו לרגע לחלקים אחרים
מהר הלכתי הביתה
והרגשתי את הניתוק המתקתק שמזהיר אותי ומתאר דבר גדול יותר שאין לי מסוגלות לפרט ולתאר במילים שלי או אפילו בראשי ובתפישה וברגש
ד' התקשר אחריי שביקשתי מפורשות וסיפרתי לו בטלפון
לא את שקרה, לא את הקולות והפחדים
רק שהניתוק הזה וגלי הסערה העולים הם סימן מסוכן שיש להזהר ושיש דברים קשים ממש שגורמים לנו להיות מנותקים וזה בעייתי
ואז הוא הגיב באופן יפה כזה או אחר
ובי התחילו לעלות
קולות וקטעים
של זיכרון
של תחושה
של עצמי
ובכיתי לו בכיתי לעצמי בכיתי בשבילי בכיתי על חלק מהדברים
בכיתי לקצת מתוך כל הכאב הגואה במרחב הקטוע המצומצמם ש
בין החדרים
ושוב נסגר הדלת ונסגרות הדרכים שלי ואני - אין
חזרתי להיות שוב
רק אני
בלי כל החלקים האחרים
הם תקועים שם, אי פעם, במקום שאין בו אתמול ומחר כלואים בעינויים
ואני, עצמתי את עיניי וחזרתי לשוט על פני השטח השקטים