ברוכה הבאה הביתה

- לכי אל עבר הטוב שלך ותקחי את מה שאת צריכה. הבנת?
- כן
- יופי ילדה טובה. ועכשיו, פה גדול.

לסקוטי שלי יש זין מיוחד.
לא בצורה או בגודל, אין לי תלונות בכלל בחלק הזה. בכל זאת, צאצא ויקינגי...
הזין שלו מיוחד כי לא משנה מאיזה כיוון הוא נכנס, הוא מגיע ישר ללב.

אז פתחתי פה גדול והוא נכנס. ויצא. ונשך. ושרט. וליטף והצליף וחיבק. והחזיק אותי חזק וקרוב כמו שהוא יודע שאני צריכה.
ואני צריכה.
לא כל אחד.
צריכה אותו.
האביר הסקוטי שלי.
My knight in shining armor
צריכה את השיריון שלו, שיעטוף אותי ויגן עלי וישמור אותי קרוב. ישמור עלי.

השם ישמור.
הדברים שהוא גורם לי להרגיש.
הדברים שאני מוכנה לעשות עבורו, עבורי. החומות וההגנות שהוא מפיל אצלי, אמנם לא בלי מאבק, אבל ככה אני. צריכה להילחם לפני שאני נכנעת.

ונכנעתי.
כי הוא הקריפטונייט שלי. הדבר היחיד שאני לא מצליחה לעמוד מולו.
My krypto-knight in shining armor

אין בזה שום דבר רציונאלי. אני באפס שליטה על הסיטואציה, כיאה לנשלטת טבעית.

והחלק המעצבן באמת? זה שהוא אפילו לא צריך להתאמץ.
מספיק מבט אחד מהכחול-עמוק שלו, ואני רטובה לגמרי. מוכנה עבורו, כמו שהוא אוהב.
תחת למעלה,
פנים על המזרון,
מגישה לו את כל העומק שלי.
את כל כולי.
והוא לוקח. כמו שרק הוא יודע.
ואני? לי זה אף פעם לא מספיק.
רק רוצה אותו עוד ועוד. שוב ושוב.

זוכר את כל החומות שהגעתי אליך איתם?
Well, baby, they're tumbling down.