בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפינה הקטנה שלי

הצעדים הראשונים שלי בעולם הבדסם... כאן אני פורקת את כל הרגשות, החוויות וההתנסויות שלי
לפני 18 שנים. 2 במרץ 2006 בשעה 7:14

החברה הכי טובה שלי (אשתי, שתחיה) סיימה את סמסטר א' שלה בקרימינולוגיה ואת כל מועדי א' של המבחנים (היא לא צריכה מועדי ב'- היא קיבלה מעל 92 בהכל, גאון שלי :))). כפי שתכננו, ירדנו לסופשבוע עמוס בילויים בת"א.

התחלנו כבר ביום חמישי במועדון של מוסיקה שחורה ודאנס ובערך אחרי שיר שניים שרקדנו, התחילו להדבק אלינו גברים...לא כזה, מפתיע, כי בכל זאת, כשאני והחברה שלי רוקדות אין אלוהים. אנחנו מתמרחות אחת על השניה כמו חתולות מיוחמות...אבל אנחנו רוצות להתחכך אחת בשנייה, לא בהם! סעמק P-: ברקע, על הבמה, הופיעו "חשפנים". התפקעתי מצחוק כשהם הביאו בחור ובחורה בלבוש סאדו ועם מיני שוט שהתפתלו בצורה חושנית... לא יכולתי שלא להסתכל על השוט ולהפטיר "זה שוט זה? זה צעצוע...", "זה לא סשן זה", אבל הי, שניהם היו סקסים בטירוף ובלבוש מינמלי אז אני מניחה שזה מספיק בשביל כולם... מה שכן הלכתי והצקתי לחשפן אחר כך וביקשתי שיביא לי את השוט אבל הוא לא הסכים 😒 אני חושבת שהוא בכלל נבהל מזה שבאה בחורה בלונדינית, קצת הרבה שיכורה ומבקשת את השוט תוך כדי גיחוך קל P-:

יום אחרי, אחרי התלבטות היסטרית לאן ללכת (מופע האימים של רוקי או מועדון) התפשרנו על מועדון ולאחר מכן האפטר פרטי של רוקי 😄 מכיוון שבמועדון יש רחבות רוק ואלטרנטיב, יכולתי להתלבש בהתאם ולבשתי שרוולוני רשת, גרבי רשת וכמובן, את החצאית הסקוטית האהובה עלי 😄
אחרי אינספור טקילות כבר התפרעתי לגמרי על הרחבה, עם ובלי החברות שלי וקיפצצתי מרחבה לרחבה, בהתאם לחשק...בין אם זה גריז, רוק, אייטיז, היפ הופ ואפילו מטאל :))) בסביבות 4 המוזיקה כבר לא היתה משהו אז החלטנו לפרוש. טלפון אחד לבחורה שמארגנת את האפטר פרטי והתיצב ידיד שלה ושלי לקחת אותנו. הגענו כבר שיכורות לגמרי, מה שהלך טוב, כי כל אנשי הרוקי כבר היו שיכורים לגמרי (בהתאם לבקבוקים הריקים שהתגלגלו שם). הורדנו את הנעליים והמשכנו לקפצץ לצלילי אלטרנטיב וכו' אבל התאכזבתי שהיתה קבוצה די קטנה של אנשים (פחות מעשרים איש). מה שכן, הכרתי כמה בחורים חמודים :))) לאט לאט אנשים התחילו להתפזר לביתם בעוד אני שפוכה על הספה עם שני בחורים, מדברים על סדרות אנימציה ושאר שטויות כשהם קורעים לי את גרבי הרשת שהיו מחוררות כבר ככה בטענה שזה ממכר כמו לפוצץ פצפצים P-:

למחרת, שוב יצאנו. הפעם לדאנס באר, אבל די, כבר לא היה לי כח וזה לא ממש שווה אזכור כי המוזיקה היתה מוזרה וכששמו שיר נורמלי פה ושם לא היה לי כח לרקוד אותו אלא רק להעביר משקל מרגל לרגל P-: לפחות היו 2 ברמנים מדהימים עם שיער ארוך ובהיר אסוף בקוקו שיכולתי לבהות בהם בעוד אני מחסלת לונג איילנד בניסיון נואש לשכנע את עצמי שזה יעזור לי לרקוד...

חזרתי שבעת מסיבות ופרקתי המווווון אנרגיות. אם אין סשנים, לפחות שיהיו ריקודים :)))


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י