לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא מדעתי בדרכי שלי

מעדכני סטטוסים שצריך להרוג
לפני 15 שנים. 12 בינואר 2009 בשעה 21:59

טוב, אז ככה,
אחרי עיון מעמיק בקורות חיים של האזור בחמשת אלפים שנה האחרונות
הגעתי למסקנה שלא ממש שקט פה.
בדיקה עוד יותר מעמיקה העלתה את העובדה שרוב הזמן יש מלחמות בייננו
לבין העמלקים/יבוסים/ממלוקים/הילוטים/פרייוקים/פלשתים/ עותמנים/בריטים/ סתם ערבים
(הקף את הנכון לפי התקופה שאתה חי בה)

הקיצר,
זה דיי ברור שהאויב משתנה ואנחנו פה קבוע האלה שצריכים ללכת מכות בשביל לשמור על הבית,
עכשיו שתבינו, אני לא איזה יפה נפש מחבק עצים שהולך להביא איזה פתרון מהתחת בדמות:
"באו נשב ונדבר על הכעסים שלנו ואחרי זה נתחבק כמו איזה שני מפליצי קוטג'"
ממש לא, אבל יש לי פתרון שיביא שקט מוחלט לאזור וכול מה שאנחנו צריכים בשביל זה:
א. את חפירה
ב. משוט
ג. עוגיות טעימות

כבר נשמע טוב, לא?
אז לפני שני מסביר איך שלושת הדברים האלו הולכים להביא שלום למזה"ת אני רק רוצה לומר שאני ממש אוהב את הארץ הזו
ואין לי שום כוונה לעזוב אותה או לרדת מהארץ.
אבל מה אם הארץ תרד איתי...?

כעת לתוכנית, דבר ראשון מחלקים פריט אחד מהרשימה למעלה לכל תושב הארץ מגיל 18 ומעלה
כלומר כל אחד מקבל את חפירה, משוט ושקית עוגיות,סבבה?

מעולה, שלב ראשון, כולם במרץ רב להתחיל לחפור עם האת לאורך הגבולות שלנו מראש הנקרה דרך החרמון, אילת,
עוטף עזה וכו', לחפור עמוק ורחב, לא לזייף כי זה מאוד חשוב לקראת השלב השני.

סיימתם?
יפה עכשיו בבת אחת כולם לתת פוש חזק חזק והופ, התנתקנו מהשכנים שלנו
ואנחנו צפים חופשיים ומאושרים במימי הים התיכון
עתה יהיה זמן מצוין שכל אחד (ואחת) ייקחו את המשוט ויתחילו לחתור במרץ רב לכיוון אירופה
כי אולי אנחנו נגד לרדת מהארץ, אבל אנחנו ממש לא נגד לקחת את הארץ איתנו לחו"ל

(דרך אגב, עכשיו זה זמן מצוין להוציא את העוגיות מהשקית ולהתחיל לאכול אותן בהנאה,
נכון שיש להן טעם של חו"ל?)

נכון שהתוכנית מעולה, גם אנחנו עוברים לגור באירופה, גם לא ירדנו מהארץ
וגם השארנו את העוכרים שלנו לאכול אחד את השני בחור הזה שם בפאתי המדבר.

כמו שאומר הפתגם העתיק:
אמור לי מי הם שכנייך ואני אספר להם באיזה אתרים אתה מסתובב באמצע הלילה

לפני 15 שנים. 11 בינואר 2009 בשעה 19:32

חודשים של מחקר

מאות חישובים של נוסחאות מתמטיות מורכבות

אלפי סקרים טלפונים

העלת מומחים באוב (סליחה שהפרעתי לך לישון מר הנדריקס)

ואפילו התייעצות עם מינה צמח

אבל כל העבודה הזו לא הייתה לשווא

סוף סוף גיליתי את הדבר הכי מבאס בעולם, והוא....




לאבד את הפלאפון שלך כשהוא במצב שקט!!!


דרך אגב למקום השני הגיע,
לעבוד בהובלת בלוני גז בעזה.

לפני 15 שנים. 28 בדצמבר 2008 בשעה 20:34

אני בדרך כלל לא כותב ספציפי למישהו, מישהי או משהו
אני משתמש בבלוג הזה בתור במה, להפליץ את השטויות שלי אל העם
להעביר את המסרים ההזויים אל ההמון המשולהב ברחובות
(או למיעוט שיושב בבית עם הפיג'מה מול המסך ומגרד את התחת).

הקיצר, אני לא אוהב לכתוב ספציפי למישהי כי זה פוגע בתחושת האחדות,
ואחדות, כך מסתבר, זה דיי טרנדי עכשיו.

אבל כמו שאתם בטח יודעים הסיבה שיש כלל זה רק בגלל שיש יוצאים מן הכלל
והפעם זה בדיוק מקרה כזה של יוצאים מן הכלל.

אז המסר שלי הוא ספציפי לבחורה מסוימת,
בחורה שעשתה שגיאה שהמחמירים יאמרו שאפשר אפילו לקרוא לזה טעות
זו כזו טעות מטורפת שאני אפילו חש צורך לא מבוטל לעשות לה אאוטינג על מנת שכולם ידעו שהיא טעתה,
אני לא יכול יותר למשוך אתכם באף (או במקומות אחרים)
אז פשוט אפרסם את הפנייה האישית הזאת פה, בריש גלי:
לקוראת סי היימן,
מסתבר שמלחמות דווקא כן קורות בחורף



נ.ב
למי שלא הבין...
http://www.youtube.com/watch?v=x9QZX1XOVZA



לפני 15 שנים. 27 בדצמבר 2008 בשעה 10:14

כן כן,
אין כמו שעות הבוקר המוקדמות של שבת בבוקר, במיוחד אם אתה מחשיב את שעות הבוקר המוקדמות
כ 12 בצהריים.
אבל למה להיות קטנוניים, אין כמו לקום בשבת בבוקר באיזי אחרי לילה של שתייה מרובה של "קוקטייל הבית"
(תזכורות לעצמי, לחזור לפאב, לברר ממה לעזאזל מורכב קוקטייל הבית
ולברר אם זה ששתיתי אתמול שלושה סיבובים עלול לגרום לשתן שלי להיות דליק?)

אבל לא בשביל זה כינסתי אותכם לבלוג בשעה כל כך מוקדמת של הבוקר
*(דרך אגב אם אתם קוראים את הבלוג בערב את תתעלמו מהשורה הזו )
כינסתי אתכם בשם הבורגנות,
אותה מילת גנאי שגרמה לאיכרים בימי הביניים לשחק קפד ראשו עם בעלי האחוזות
אותו דבר שכולנו רוצים להיות אבל גם קצת מתעבים
אני עצמי, הבנתי לא מכבר שזה לא ממש נורא להתברגן,
הרי יש הרבה קווי מתאר דומים בין הבורגנות הטהורה לבין הנקודה בחיים שלך שבה אתה הכי לא בורגן שאפשר,
הלא היא הצבא.

אני יודע שאתם קצת בהלם אז אני אסביר,
למשל שבצבא את קם בבוקר ומתיישב לך בתוך טנק קפוא ויש לך צמרמורת בכל הגוף
זה ממש כמו שאתה מגיע למשרד בבוקר והעכבר שלך קריר ואז יש לך צמרור קטן בגב כף היד

מי מאיתנו לא חווה את מפח הנפש שעמד מול המכונת אספרסו במשרד וגילה שגמרו פולי הקפה הג'מיקאנים החצי קלויים
וצריך להסתפק בברזילייאים?
אז זה בדיוק כמו שאתה קם בבוקר בצבא, בתוך איזה מוצב מעופש ומגלה שפשוט אין קפה
(כי לקחו אותו בשביל לסתם סדקים בקירות) ואז אתה מכיר לעצמך תה ממש שחור עם שישה תיונים .

או למשל אתם בטח מכירים את זה שאתם קמים בבוקר לעבודה,
אז ממש כמו בצבא רק ששם את לא קם בבוקר,או לפנות בוקר,
או בכלל כי הפעם האחרונה שהלכת לישון הייתה לפני שבועיים.

מה אני בא בעצם להגיד בכל זה,
בורגנות ממש כמו הצבא זה פחות או יותר סבבה כל עוד יש לך מטרה,
ואני לאט לאט מתחיל להתברגן אבל יש לי מטרה
המטרה שלי היא לעשות סתם כסף, המטרה היא לעשות הרבה מאוד כסף
ובשביל מה?

כדי לקנות כיור, לא סתם כיור אלא כיור גדול, ענק, שהרי כמו שכולם יודעים:
ככול שהכיור שלך יותר גדול,
עובר יותר זמן עד שתחליט לעשות כלים

ואני שונא לעשות כלים
(במיוחד בחורף)


לפני 15 שנים. 18 בדצמבר 2008 בשעה 13:09

חזרתי.
חזרתי אנשים יקרים
עם ישראל לא לדאוג
אנשים מגניבים שלי אל חשש
חזרתי אחרי גלות ארוכה ואני פה כדי להושיע את כולנו


חזרתי עם מטרה אחת בודדת והיא להציל את כלכלת המדינה
אני יודע שאנחנו בתקופה קשה מאוד
הבורסה נופלת ואף אחד לא קופץ מהגג,
הדולר נפל ואף אחד לא נותן לו יד ועוזר לו לקום
אלו זמנים נוראים שעוברים עלינו
אני רואה ברחובות אנשים שלא עומדים אפילו בדרישות הסף להתקבל לעשירון התחתון.

מגיע שלב בחייו של כל סטלן שהוא כבר לא יכול לעמוד מהצד ולעשן בפנאן
אני רואה את העצבות בפנים היפות שלכם,
רואה איך הדאגה לפנסיה ממלאת לכם את העור בקמטים כאילו אתם איזה שזיף מיובש,

אנשים יקרים חזרתי בגדול ואני אוציא את כולנו מהמשבר הכלכלי הזה
אבל לא יהיה קל,
ממש כמו לגדל הידרו איכותי זה יהיה תהליך ארוך מלא ציפייה וידרוש מאיתנו הרבה סבלנות.

דבר ראשון זה להניע את תעשיית הלתת והכישות המקומית
די לרכוש בירות שתן בלגיות עם עפיצות מקפצת
מספיק לשתות בירה קנדית עם קצף אוורירי
מהיום כולנו שותים גולדסטאר איכותי תוצרת הארץ,
ולא נותנים את הכסף שלנו ליצרנים זרים מחו"ל שישתמשו בו בשביל לייצור
עוד כל מיני בירות עם טעם של פיפי גמלים סקנדינבים.

אבל לצערי הצעד הזה לבד לא יספיק,
כואב לי להגיד את זה אבל אני נאלץ להטיל מיסים חדשים על כולנו
אני לא מדבר על מס הכנסה נוסף שיכרסם לנו את הנטו
ואני לא מדבר על מס הון ושלטון.

אני מתכוון למיסים על הבגדים,
כן כן אני מדבר על הטלת מיסים על הבגדים שלי ושלך
מיסים שיעצרו את בריחת הממון שלנו למתפרות בסין
ולכן החל מהיום מס יוטל על השימוש בתחתונים על מנת לצמצם את השימוש בהם
עם זאת מס זה לא יוטל על חוטיני
אהה, כן, וגם לא על נשים מעל גיל 45
(כי בכל זאת אנחנו עניים אבל לא מגעילים)

אני יודע שאתם רואים איתי עין בעין ומבינים ש..
הדרך היחידה להציל את הכלכלה שלנו
היא להסתובב שיכורים ובלי תחתונים


לפני 15 שנים. 22 באוקטובר 2008 בשעה 19:23

היי כולם

אני יודע שלא כתבתי הרבה זמן,


הייתי חולה תחת (כפי שחבריי בפייסבוק ידעו ועקבו אחרי תהלכי המחלה והחלמה)


עכשיו יותר טוב


איחולי החלמה, דרישות בשלומי, ופרצופים חמוצים יתקבלו בברכה מחר בספייס

נראה את כולם מחר
DO LESS, LIVE LONGER

לפני 15 שנים. 14 בספטמבר 2008 בשעה 19:49

אז מה נבלים ונבלות יקרים שלי,
התגעגעתם?
אל תשקרו לי, יש עיניים בגב וגירוד בברך
מישהו, מישהי או משהו טחנו פה יום, יום את הבלוג שלא הייתי
ושלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה עם זה, אבל דחילק, באתם, קראתם,סבבה
אבל לפחות תסגרו את הדלת בדרך החוצה, כל המזגן ברח החוצה

אבל אני סתם מתלונן, אני מבסוט שיש לי אתכם שקוראים לי בבלוג (ולא מגיבים, נו נו נו )
בכלל אני אוהב להיות מוקף בחברים ואני שמתי לב שתמיד החברים שמקיפים אותנו
מתחלקים לארבעה סוגים

חברים שמסבכים אותך בצרות,
חברים שמנסים לחלץ אותך מצרות ובסוף מסבכים אותך עוד יותר
חברים שעושים לך פדיחות שעוברות אחרי קצת זמן
וחברים שעושים לך פדיחות ברמה שאתה שוקל ברצינות לעבור לגור במצפה רמון ולעסוק בגידול סלעים

ובדיוק על הסוג האחרון אני רוצה לדבר אתכם,
לפני שבועיים בערך ירדנו לים שמונה עשרה חברים, ושאני אומר שמונה עשרה חברים,
אני מתכוון לשלושה זכרים מסוג הומוסייפיאנס ושני שישיית של גולדסטאר.
הקיצר, תוך כדאי שאנחנו מקיימים את הרוח האולימפית ועוסקים בלגימה למרחק אני פתאום מקבל טלפון מחבר שלי;

- יוני אחי, אל תשאל מה קרה, אסון
- מה קרה גבר, את מי הכנסת להריון
- לא, זה לא זה, אתה לא יודע איזה בלאגן
- מה קרה, הפטרייה שלך חזרה ונגמר לך האגיסטן?
- אתה מוכן להיות רציני לרגע
- לא
- מה זה הרעש הזה, אתה שוב שיכור עם עומר ונדב בים?
- לא
- אתה משקר?
- לא
- אתה משקר עכשיו
- כן
- אתה מוכן להיות פיכח לרגע
- תן לי שלוש שניות אני טובל את החלציים שלי במים וחוזר אלייך סחי

(עשרים ואחד, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש )

- דבר אליי, גברברון, מה קרה
- האח הגדול, מכיר?
- אתה מתכוון ל-C.I.A?
- לא האח הגדול, התוכנית
- התוכנית של הממשלה לפקח על כל מה שאנחנו עושים?
- אני לא יכול אתך יותר, אני מדבר על התוכנית בערוץ 2, האח הגדול, שתוקעים כמה טמבלים יחד
- אההה, שמעתי על זה משהו
- הקיצר, חבר שלך, חבר ממש טוב שלך שם
- מי?
- מר בריח
- דיי, איזה בושה, תעשה לי טובה ותגיד לי שהוא עשה לעצמו השתלת אישיות בלייזר
- לא, הוא נשאר אותו שמוק דביל
- אלוהים אדירים, אתה יודע שאם טימטום היה קש, סוסים היו רודפים אחריו כדי לאכול את מה שנופל לו מהפה
- חופשי, טוב מה נעשה עכשיו
- מה יש לעשות, נקווה שהגמד האירני ילחץ על הכפתור לפני שחצי עולם יגלה שאנחנו חברים של (זהירות סרקאזם לפנייך)
האדם הצנוע,נטול כל פוזה ואוהב הבריות הזה.


הקיצצס, מההכרות של עם הדביל הזה, יחד עם זה שחצי מדינה רואה את התוכנית המטומטמת הזו
יש מצב עצבני שאני יאלץ בקרוב לעשות רילוקיישן למצפה רמון,
אז נכון שאין שם את החופים שאני אוהבים, והים שם הוא לא ממש משהו
אבל זה יחסוך לי את הפדיחה ואתם יודעים מה אומרים:
אין פדיחות קטנות, רק זיכרון קצר

לפני 15 שנים. 25 באוגוסט 2008 בשעה 13:38


הדבר הכי נורא שיש זה לזיין בלי רגש,
ועכשיו אחרי שהבהרתי את זה אתן לכם קצת רקע דרך שלושה סיפורים,

1.
אי שם בשלהי סוף שנת 2000 מצאתי את עצמי יחד עם כמה חברים טובים בפאב הופעות,
נראה לי שקראו לו "הבנד", מין פאב עזוב כזה על כביש נהריה- רהנ"ק.
הגענו לשם להופעה של להקה קטנה ודיי חדשה, היה להם סולן הזוי, קלדנית בלתי כוסית בעליל
והם נתנו את אחת ההופעות הכי טובות שראיתי בחיים שלי, זו הייתה אהבה ממבט ראשון
וידעתי שאני עד לאחת הלהקות הכי טובות שאי פעם קמו בישראל.

2.
לפני כמעט שנתיים גררתי איתי שתי עלמות חן שלא עשו לי שם דבר רע אל חוף הים באמצע הלילה
להופעה של איזו להקה אלמונית, היו בהופעה הזו גג 20 אנשים, אבל לאף אחד זה לא ממש הזיז.
הלהקה השתוללה כאילו הם מופיעים במאצ'ו פ'יצו מול מיליון איש, וכל אחד בקהל באותה לילה
ליטף את הכוכבים מרוב שהוא ריחף גבוה.

3.
זה היה במסיבת טבע סבירה לחלוטין למרגלות הר תבור, מסיבה שלא הייתה אמורה להיזכר לדורות,
בסה"כ היא כמו כל מסיבה עם העליות והמורדות שלה, אבל לקראת ארבע לפנות בוקר עלו
לעמדת ה-DJ שני אנשים לתקלט את הסט של הזריחה, זיהיתי שהקירח מביניהם היה הגנוב שלפני
כמה דקות חפר ליידי, שני הילדים האלה (אז) נתנו סשן אלקטרוני של חומרים מקוריים כול כך מדהים
שכשהזריחה סוף סוף הגיעה בשש בבוקר (יחד עם גשם קל) הייתי בספייס כל כך עמוק מהמוסיקה שלקח לי כמה ימים טובים
ולילות רעים כדאי לצאת ממנו.


אז מה זה קשור ללזיין בלי רגש?
כי כל אחת מהלהקות והמוזיקאים האלה נתנו את כל הלב שלהם באותה הופעה ומאז ראיתי את כל אחד מהם
לפחות עוד שלוש פעמים בהופעה חיה ובכל אחת מהפעמים הללו הם עלו עם כל הלב,
סתם שתדעו, לסולן של הלהקה ההזויה הזו מה"בנד" קוראים גלעד וללהקה קוראים הג'ירפות
ללהקה מחוף הים שהופיעה מול קומץ מעושנים קוראים התקווה 6, ולשני הסטלנים מהתבור קוראים עמית ודובדוב,
אבל אתם מכירים אותם בטח בתור infected mushroom.


נו, אז איך כל זה קשור ללזיין בלי רגש?
כי לפני כמה ימים אני והיפה היינו בהופעה של פשוטי העם, פליטי שוטי הנבואה,
ללא ספק אחת הלהקות שהייתה עולה עם כל הלב, נותנים הופעה מדהימה, משתוללים, קופצים ומתחברים לקהל.
אז ההופעה הזו הייתה פשוט זוועה, לא כי לא היה באלנס איכותי ולא כי חלילה הכלים לא היו מכוונים,
היה סאונד מעולה בהופעה, אבל הוא היה כל כך טוב ברמה שזה נשמע כאילו מנגנים דיסק,
וזה היה נראה כאילו על הבמה מתנגן די.וי.די, הם פשוט נתנו הופעה ריקנית וחסרת נשמה, משל הם היו מרגלית צנעני,
עכשיו זה יום העצמאות ויש להם עוד 5 במות בידור להספיק לעשות הערב.


ואחרי אותו ערב ככה הרגשתי
כאילו מישהו זיין אותי, בלי טיפת רגש.


לפני 15 שנים. 23 באוגוסט 2008 בשעה 15:29

יש גברים שהולכים לפאב לתפוס כוסיות
יש נשים שהולכות לבר כדי לצוד בעל
יש אנשים שהולכים לשבת בפאב כי זה מה שכולם עושים,

ואני,
תתפלאו, אבל אני יצור מוזר, שאני הולך לפאב אני הולך במטרה אחת מוצהרת והיא,
להוריד את רמת הדם באלכוהול.

עכשיו תראו, אני לא אוהב להיות שלילי, אבל לא יכול להיות שהמדינה תרשה לכל אחד לפתוח פאב
אני אומר את זה ממקום של כאב כי פשוט בזמן אחרון אני נופל על שורה של פאבים גרועים,
והם פשוט כל כך גרועים שהם גורמים למדרכה מחוץ לדראגסטור להיראות אטרקטיבית

אי לכך ובהתאם זאת החלטתי להביא לכם בבכורה ארצית, עולמית ובעצם גלקטית את

המדריך השלם לזיהוי פאבים גרועים


פאב אירי
איך לזהות:
אמממ....כאילו.... הם בד"כ דואגים משום מה לכתוב את זה בגדול בשלט שלהם,
למרות שאני לא ממש יודע מה יש להם כל כך להתגאות בזה

אוכלוסיה:
לפני הכל בואו נגיד משהו כזה, בפאב אירי יש אירים כמו....כמו..., הקיצר אין שם.
אז מה כן יש שם, אנשי עסקים מבוגרים, סטודנטים מתלהבים להנדסת משהו ופאקצות שחושבות
שהן הולכות לצוד איזה אירי בלונדיני לארוחת ערב

למה כן:
ויסקי איכותי

למה לא:
כי אתה עלול (לא עלינו, טפו טפו טפו) להגיע לשם בערב שיש הופעה חיה של להקה שמנגנת
מוזיקה אירית (אלללה יוסתר)


פאב שכונתי
איך לזהות:
דבר ראשון שכולם צריכים להבין, פאב שכונתי זה אומר שזה גג במרחק של 10 דק' הליכה
ברגל מהדירה, לנסוע חצי שעה באוטו, לחפש חנייה עוד עשרים דק' רק בשביל להגיע לאלק פאב
שכונתי בלבונטין לא נחשב.
אז איך מזהים, אם יש לפחות שלושה אנשים בבוקסר והסלקטורית בכניסה היא
החתולה של השכנים זה שכונתי


אוכלוסיה:
חולקים את אותו מיקוד ולפעמים גם גונבים דואר אחד מהשני

למה כן:
אפשר לרדת לשתות בבוקסר וטי-שרט (הטי-שרט לא חובה), יש ים של צ'ייסרים בחינם
ושם חל החוק לעידוד עישון במקומות ציבוריים ( גם טבק )

למה לא:
כי לפעמים הברמן מחליט לאחד השתיינים/שתייניות להיות דיי ג'י לערב אחד ואתה עלול למצוא את
עצמך או שומע פיונה אפל או את מוקי צועק בקולי קולות : "שבק ס אימפריה"


פאב "חברים"
איך לזהות:
מה, כאילו אתם לא יודעים שככה קוראים לפאב של רוסים, יאללה תעברו לסעיף הבא


פיק אפ בר
איך לזהות:
רוב הסיכויים שפלייר של הפאב הזה חיכה לך על השמשה של האוטו בזמן שחנית בים
או שערס בן 30 או פרחה בת 12 דחפו לך את ההזמנה לפאב בזמן שירדת מהרכבת
(ונראה לי שכולם פה יודעים על מה אני מדבר)

אוכלוסיה:
ערסים בין 22, גרושות מחומצנות בנות 45, גברים שנראים כאילו יצאו מהתוכנית "לעלות בגדול"
אם המצב ממש קשה אז יש שם גם כוכבי ריאליטי סוג ז'

למה כן:
למה באמת?

למה לא:
כי כל הגברים שם מחפשים מערכת יחסים משמעותי ועמוקה לטווח הארוך
בעוד הנשים מחפשות מישהו לזיון מהיר וחפוז לטווח הקצר, זה למה לא!!!




טוב היה נחמד אבל אני צריך לזוז, אני והיפה צריכים להגיע להופעה בת זונה של פשוטי העם
ברמן, תארוז לי בבקשה את הבירה TO GO



לפני 15 שנים. 19 באוגוסט 2008 בשעה 17:28


אני אוהב שוטרים, אני באמת אוהב אותם,
במיוחד אני אוהב את "הסמויים" האלה שאיכשהו השתחלו לתוך מסיבת טבע
ומנסים לתפוס אנשים שמוכרים סמים,
באמת נורא קשה לזהות אותם, כי אוסף של ארבעה גברים מקריחים עם כרס ענקית,
חולצות של אופנת גזוז ומבט עייף (כי בכל זאת כבר 10 בלילה וצריך ללכת לישון)
ממש לא בולטים באוכלוסיה של מסיבת טבע.

אני הכי אוהב את הקטע שהם פונים לאנשים ומנסים לשדל אותם:
"היי חברותא, יש לכם אולי חשיש מרוקאני, מריחואנה או צ'לום הודי לחלוק עימנו,
או אולי איזשהו כימיקאל אשר מעורר אילוזיות? האם יש ברשותכם?"

אכן פנייה מעודנת, כמה מפתיע שזה אף פעם לא עובד להם, אבל לפעמים יש להם איזושהי הצלחה,
כאילו לפעמים הם נופלים על איזה סטלן דלוק רצח,
והסטלן הזה שבכלל נמצא במימד אחר לא קולט אותם ואז זה נראה משהו כזה:

 מנייאק "סמוי": היי חברותא, יש לך אולי...
 סטלן דלוק: בנאאאאאאאאאאאדם
 מנייאק "סמוי": כן איש יקר, רציתי לדעת אם יש לך אולי חשיש מרוקא...
 סטלן דלוק: בנאאאדם
 מנייאק "סמוי": ידידי, האם יש ברשותך מעט...
 סטלן דלוק: תזהר מהארנב השקוף על הגרביים המסריחות
 מנייאק "סמוי": סליחה?
 סטלן דלוק: השליחים של הפרעונים רוצים לרחוץ את כל החול עם מלח
 מנייאק "סמוי": אההההההה
 סטלן דלוק: לקחת כבר את הקולות לנגר?
 מנייאק "סמוי": אמממ....כן, בהצלחה בדרך
 סטלן דלוק: כן המפקד, ר'אנץ כפול בלי מלפפונים, מייד מגיע


אני , כאזרח טוב ושומר חוק (משתדל) מוכן לתת חד פעמית וללא תשלום
ארבע עצות לכחולי המדים (ושחומי העור) ב"מלחמתם" נגד הסטלנים:

1. רמז ראשון, הגנוב הזה עם השיזוף הפראי שיורד יחף עם פונצ'ו ובוקסר באחד בלילה נותן נשיקה לעמוד מתח גבוה
וקונה בדרגסטור שני קוט'ג, שלוש ריזלה ו14 חבילות של שוקולד פרה, הוא לא בדיוק פעיל באל-סם.
2. בלי להדביק סטיגמות, אבל לא נראה לי שהחבר'ה בפקולטה לפילוסופיה מתחברים להגותו של רוסו ולרעיונות של אפלטון
בלי איזה עזרה קטנה ממשהו שלא ממש מופיע במגדיר צמחים.
3. תפסתם מישהו שמשתמש במושגים כמו: "אני סחי, יש לי בדודה, נפל עליי מאנץ" וכו' מזל טוב,
יש בידכם צפונבון שחוטף הנגאובר אחרי שימוש בסירופ שיעול.
4. והאחרון והכי חשוב, זו העצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם אז תתקרבו ותקשיבו טוב,
אולי תתנו לנו לרקוד בכיף ביערות ובחוף הים
ולכו תטפלו בפושעים האמיתיים?