למי מכם שעשה את הבחירה החכמה ולא פנה לדרך האקדמית בואו ואני אסביר מה זה סמינריון.
סמינריון זה שלוקחים סטודנטים בד"כ בשנה האחרונה שלהם ומראים להם כמה הם דבילים ע"י כך שמכריחים אותם לכתוב עבודה מטופשת על נושא מטופש שאין להם בכלל מושג עליו למרות שהם למדו אותו מעל 5 סמסטרים.
ועכשיו שהסדרנו את זה בואו ניגע לעיקר,
כמו למנגו ,כמו לטנגו, כמו להתחלה של אורגיה , גם לסמינריון צריך שני אנשים
ואחד השלבים הכי חשובים זה לבחור בן זוג שהוא לא דביל מוחלט על מנת שתוכלו לסיים את המחקר
לפני חנוכה תשס"מג.
וככה עבדכם הנאמן כמו שאר 17 האנשים שעושים את הסמינריון הזה יושב בחדר סמינרים ובוחן במבט
מי מהם יזכה לכבוד של לבצע את המחקר עימי.
אני אחסוך לכם המון רגעי מתח ואומר לכם שכל האנשים שם נעו מדבילים מוחלטים ועד סטלנים שניסו להסניף האבקת סוכר בפינת קפה.
הבנתי שזה הולך להיות קשה עד שקלטתי את אחת החרשניות הכי כבדות של הפקולטה יושבת בצד,
קלטתי שאם אני רוצה ציון נורמלי אני חייב להתחבר איתה רק מה שקרה היה משהו אחר לחלוטין....
- היי אינגה (כן, כן, היא רוסיה מין הסתם)
- היי
- מה קורה הכל טוב?
- סבבה
-תגידי יש לך כבר בן זוג לסמינריון
- עוד לא ,אני מחפשת
-רוצה לעשות איתי?
-אפשר, אבל יש לי כמה תנאים
-כמו....?
-יש לי לו"ז מדויק למתי אנחנו מסיימים כל שלב
-או קיי
-ואני רוצה לטפל בכל נושא הנתונים והניתוח שלהם
-אין בעיה
-ואני דורשת שלפחות פעם בשבוע נשב על זה לפחות 4 שעות
-טובבבב...
-ואני רוצה שנשתמש בתיאוריה הבייסינית
-כן#@!
-ואני חייב לומר שאני תאוריקנית ולכן אני מגדירה את עצמי כניאו-קלאסית
-את בטוחה שאת לא סוג אחר של ניאו-?
בכל מקרה אחרי שנפרדתי ממקימת הרייך שלישי הבנתי שאולי אני לא צריך כזה בן זוג רציני ואולי לעשות את זה עם מעושן יכול להיות מעניין (שאני אומר "לעשות את זה " אני מתכוון לעבודה ולא למשהו אחר, סוטים!!!)
בכל מקרה יצאתי לעשן ופגשתי את עומר, שהוא מגדיר את עצמו כנאו-סטלן וכפוסט מעושן,
השיחה איתו הלכה משהו כזה:
-עומר
-הא?
-אתה עושה סמינריון
-הא??
-יש לך בן זוג
-הא???
-רוצה לעשות איתי
-הא!!!!
-את הסמינריון דביל
-אה
-מתאים?
(פתאום הוא התחיל לדבר בקצב רצחני)
-וואלה ,פאנן,אני ואתה אחי, פצצות, נביא אותה בבן זונה של מחקר, ואם נתקע תמיד אפשר לעשן משהו קטן לפתוח את הראש, מה איתך אחי ,רוצה למשהו קטן להתפנן, משהו להתפוצץ, הא, הא, הא, הא, הא???
השארתי אותו שם לצעוק על אחד הקירות, בזמן שאני מתהלך על סף ייאוש אני קולט עוד איזה בחור אחד שלומד איתי
שועט לכיוון שלי עם מטרה אחת וברורה, הוא מתכוון לבקש ממני שאני אהיה הבן זוג שלו.
עכשיו לכל מי שלא מבין בואו אני אגדיר את זה ככה , להגיד לא למישהו שמבקש לעשות איתך סמינריון
זה כמו להגיד למישהי שמציעה לך לצאת איתה לא,
הקיצר איך שהוא התחיל לשאול אותי אם יש מצב הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו :
"אתה מאוד נחמד אבל יש לי חברה ואני מאוד אוהב אותה אז לא נראה לי שיש טעם שאפילו תנסה"
בזמן שהלכתי לי במורד המסדרון והשארתי מאחוריי סטודנט עם מבט מאוד מבולבל
הבנתי שעומדות מולי שלוש אופציות :
1.או שאני עושה את זה עם הבחור הדתי (מר "לא בשבת" עם הידיים המזיעות)
2.או שאני עושה את זה עם הבחורה שמתגלחת בתדירות יותר גבוהה ממני
3. או שאני עושה את זה לבד
נראה לי שזה הולך להיות ניווט בדד
לפני 17 שנים. 11 בנובמבר 2007 בשעה 19:56