יוצא מדעתי בדרכי שלי

הטור כתוב בלשון נקבה אך פונה לכל ארבע המינים



ערב טוב קוראות נאמנות שלי
ערב טוב

כואב לי להגיד לכן את זה אבל קשה לי
קשה לי מאוד
ואני לא מדבר על מה שקורה מעל הברכיים ומתחת לפופיק
זה ממש לא קשור לזה
קשה לי
מאוד קשה
אני מסתכל מהחלון ורואה את נדידת החסידות
אני רואה אותן עפות דרומה וזה קשה לי, קשה לי עם זה שהן יורדות מהארץ
אני קם כל לילה מיללות התנים
אני שומע את היללות שלהם, ואלו יללות של כאב שאני מזדהה איתן
כל בוקר עם הפצע החמה הכלבים נובחים עד שגרונם ניחר
והיונים מסביב מנפנפות בכנפיהן באמוק
אני רואה את כל זה מסביבי ואני אומר:

לכל הרוחות מה זה הג'ונגל הזה מסביבי, מה אנחנו באפריקה?

הגיע הזמן לשים לזה סוף, והכי חשוב שנתחיל עם החיה שהכי יצאה מכלל שליטה
אני מדבר כמובן על אחת החיות שנשארו קצת מאחורה בסולם האבולוציוני.

הכוונה היא לערס הארץ הישראלי המצוי ועל הנקבה, הפרחה שחורת השיער
(שחור סיני כמובן)
כפי שאתן יודעות לוודאי, אזור הרביצה שלהם בעונה זו (הכנרת) עומד להיכחד
וכשזה יקרה הם יעלו לשטחי המחייה שלנו בחיפוש אחר מקורות מים עומדים שבהם
הם יוכלו לרבוץ כול היום ולשחק קפד ראשו עם טרקטורונים ,גיפים ואופנועי ים

לכן אני קורא להן להצטרף אליי למבצע עיקור וסירוס, אין צורך בידע רפואי או
בסמי הרדמה פשוט קחו מכל הבא ליד, מחוגות, פותחני בקבוקים, פצירות ,
קולבים, מחבתות רותחות , סירים קרים, פטיש של שניצלים,
וצאו לרחוב והחלו לעקר, זוהי משימה לאומית
העם מאחוריכן(אז אל תתכופפו)



אין טור זה משקף את עמדת הארגון שהכותב הוא חלק ממנו,
או את עמדת גורמים אשר קשורים עם הכותב,
ובעצם לא נראה לנו שזה מייצג אפילו את עמדת הכותב