רגעים מושלמים וגם לא…

פרדוקס של בחירות

לשנה החדשה אני אומרת

תמיד אבחר באהבה

תמיד אבחר להוסיף אש למדורה

אבל לכזאת שמחממת

ומעוררת את האש הפנימית

לתשוקה

לנתינה

לאופטמיות

ותמיד תמיד לחצי הכוס המלאה 

אני מאחלת לעצמי לצלוח אתגרים 

ולדעת שאני בדיוק 

במקום הנכון

בזמן הנכון 

ועם הכוונות הנכונות 

תחזרו הביתה בבקשה 

תהיו אמיצים בבקשה 

ושנבחר נכון לנו ולמדינה שלנו 

לב מרוסק

שבור לרסיסים

הם אינם 

והיא פה 

הלב שלה מרוסק

כל יום אני חושבת עליה

מחפשת את המילים לכתוב לה 

אין לי מילים

https://thecage.co.il/https://images.thecage.co.il/static/no-image-found.png

לחיות ולמות ולחיות

ולזכור

לזכור

לזכור

יהי זכרם ברוך לעולם ועד 

מגלה את עצמי ואת הדרך שלי
בדסמ הוא עולם רחב ועמוק
מאוד עמוק
יש בו יצרים ותשוקה שלא תמיד קל לבטא במילים
ועוד יותר כשזה חודר לך לדם
אין צורך בהסברים
רק מסע
אצלי זה מסע של רגשות ותחושות
ומחשבות המון משחק בין מי ומה
איפה ההתמסרות מתחילה ואיך היא נגמרת
איפה אני בוחרת להיות טוטאלית בתוך הגבולות שחשבתי ומה היה הפער בין מחשבה דמיון ומציאות.
איך התקשורת מפלסת לה שורשים ברגע של חיבור שהזרע נזרע ולאן צועדים ביחד כאשר זה מרטיב את כל החושים
בדסמ זה
לראות
להרגיש
לגעת
להשתוקק עד כלות
לקפוץ למים עמוקים ולא מוכרים
ולחשוף
לחשוף ולהתפשט ביחד בתוך עולם שמשחרר את האתמול וגם את המחר
כי יש את הרגע הזה
אין פה שמות או כינויים
אין פה מצב סטטי
יש פה תדר שלא נח ורוצה עוד ועוד ועוד
עוד להרגיש
עוד לחוות
עוד להיות

נגעתי בה בעדינות
איך גוף יכול להיות כל כך חופשי בזמן שהרגש כלוא כל כל עמוק
היא מתכנסת
נכנסת לעונג של עצמה
שם יש את המקום המוכר
שם היא לא חושבת
עם נעה בגבולות המוכרים
ואני מתבוננת בה
היא נוכחת כאן ועכשיו גם כשהיא לא נמצאת
כי היא זאת אני
ואני זאת היא
ואני לא רוצה לוותר עליה
כי למדתי שאיפה שיש קושי יש מקום לצמיחה
וסיימתי לברוח
ואני סולחת
ומברכת את התהליך גם אם הוא כל כל קשה
כי יש לי לאן לחזור
והטריגר הוא החבר שמקפיץ למים במקפצה הכי גבוההה שלי
ואז כשהמים מלטפים אותי אני יודעת שאני בבית והים סוער וזה הזמן להיות בשקט עד חלוף הסערה
ואז אני רואה
ואז אני מרגישה
ואז אני מתחילה לגלות
רגע של קסם

וזאת היד שלי …

ולא זה לא הכוס שלי!!! הוא שלה. 

חקרתי אמונוגמיה כשהבנתי שמשהו בזוגיות שלי לא מספיק, לא מספיק זאת תחושה שאנחנו חווים באופן כללי בכל מיני תחומים, 

יש את המקום של לרצות עוד

מה זה הקטע הזה של לרצות עוד? 

האם אני רוצה עוד מתוך איזה צורך? מה לא מספיק לי ברגע הנוכחי הזה? מה חסר? האם באמת חסר? 

מאידך יש את המקום שמתרגל הודיה על הרגע ועל הדיוק של כאן ועכשיו 

הודיה על מה שיש ואם אני מפנה לזה זמן ומקום ומתחילה למנות את כל מה שאני מודה עליו אני מגלה שאני אישה סופר עשירה בכל כך הרבה רמות ותחומים

אז מונוגמיה… 

הבן זוג שלי 

גבר שחייתי איתו 16 שנים והבאנו שלושה בני אנוש לעולם ותמיד חשבתי שאיתו אני רוצה הכל ומה שלא עובד נלמד ביחד ונתרגל ויהיה מהמם ומושלם ובנינו כל כך הרבה ביחד אז מה הבעיה שלך !!!! גאד דאם !!! 

והתחילו שאלות 

והפנטזיות איתו הפכו להיות הרבה יותר מספקות מהדבר האמיתי 

והתחלתי לחקור 

קודם את עצמי 

תמיד חוזרת אליי … שם מתחילות השאלות ושם נמצאות כל התשובות!!! 

ופתחנו ולא הסתדר לנו.. והתחלנו ככה וככה … וככה ועקום… וככה בפחד … וככה בחוסר ביטחון … וכככה ברצון להצליח 

מזל שיש לי תשוקה להצלחה… פעם לא ידעתי, היום זה בוער בי, בפרט אחרי פרידה וגילויים של עצמי מול צליחת אתגרים 

ואז הכרתי שולטים ולא סיפרתי הכל, מי מבחיים שלי, יש אחד למעלה, יש אחד בשלבי התפתחות וחקרתי את המקום של להיות עם ובלי ועם כמה

וגיליתי שבדרך יש כל מיני אנשים שהם סוג של פנסים בכל מיני תחומים, מיניות, איפוק, נשיות, אלגנטיות, ולמדתי להכיר מה מניע אותי ומי מתאים לי ומדבר בשפה שלי ואז החוטים נמשכים מאליהם. 

אני לא יודעת לומר אם אכן אני אמונוגניות, אני כן יודעת שכל גבר שנכנס ונוכח בחיים שלי הגיע להראות וללמד אותי צד בהתפתחות שלי והאפשרות היא קסם ומתנה גדולה מאין כמוה. 

הקינאה זהו רגש שאני עדיין לומד לזהות, להתבונן, להחזיר אליי בשאלות כמו: 

מה כאב לך שם? 

איפה זה נוגע? 

איזה טריגר זה מקפיץ? 

ואני בהחלט מאתגרת את עצמי בלתת מענה, להראות ולהתבונן בחלקים שיוצאים מתוכי. 

שאלת השאלות היא היא יש אחד שמתאים או שעל דבר והתקופה שמבשרת את הלך הרוח ומצב המיינד. 

יש שולט אחד שלימד אותי שאפשר, אבל עדיין בין הידיעה לבין לדבר על זה בחופשיות זה בום. 

באם היחסים האלה מספקים כדי שמשהו אחר לא יפריע? 

וכשזה מפריע איך מתמודדים עם זה. 

בסוף זה פוסט על אהבה 

אהבה שמתעוררת אצלנו בלב לגוף 

אולי אהבה זה משהו שמתבשל 

אולי בהתחלה יש משיכה 

עד לרגע שבו מגלים שזה עדין בוער עוד ועוד ועוד וזה לא נגמר כשמשהו חדש מופיע … זה דבר נוסף שמוסיף אש למדורה, או לנשמה שמרגישה צורך נוסף. 

אז איזה שיר מתאים לזה … או תמונה

אולי שיר שפתחתי איתו את הבוקר.