רגעים מושלמים וגם לא…

שרופה על הבוקר 

ועל זה שכל יום אפשר להתחיל מחדש 💙

הרבה נשים משתמשות במילה מחזור. כבר כמה זמן שאני נוגעת בדם.

ווסת.

מחזור זה תהליך חודשי.

ווסת זה אחד מתהליכי הפירוק של ביצית קטנה ומתוקה שאחרי שהיא הגיעה לבשלות והיא מוכנה לפגוש זרעון קטן ושובב שמאחר לבוא מאלפי סיבות שונות ומשונות, היא הקטנטונת החכמה מתפרקת, ובזמן הזה שהיא מחכה לו כל חודש בתמימות רעננה בלתי מתפשרת. הסערות חולפות בגופה וברגשותיה עד לרגע שבו היא מבינה כמו סקרלט מ ״חלף עם הרוח ״ - ״ ככלות הכל מחר יום חדש ״. ואז יש דם, נהר של נשיות מתפרץ החוצה ומסיים מחזור נוסף של מעגל חיים.

בתקופות של משבר וגם בגיל מעבר ( מודה שזה לגמרי שלי למרות שהילדה שבתוכי מתה להתכחש ) המחזור הסדיר משתבש לו כמו גם החיים עצמם.

אני ביקשתי מהגוף שלי, יותר נכון מהרחם שלי שתחזור לאיזון ותתן לי עוד כמה שנים של שקט עם מחזור סדיר ודם שישטוף אותי.

רק בשנים האחרונות למדתי להכיר את הדם שלי ואת איכויות המחזוריות שלי בצורה כל כך נשית ורכה ואוהבת ולהבין את התהליכים וההתפרקות שעלולה לפרק אותי ריגשית ומנטאלית. 

בסוף למדתי לאהוב את השטיפה האנרגטית הזאת, התמכרתי לתהליך ולסדר. להכיר את עצמי מתוך רחמי.

לגעת בדם שלי

לטעום את הדם שלי

להשקות את העצים בגינה עם הדם שלי

ולדעת שהדם שלי הוא נקטר חיים טהורים.

ושיש דברים שאני יכולה לשחרר עם הדם שלי,https://thecage.co.il/https://images.thecage.co.il/static/no-image-found.png?75dd9b5ce3bd580e819e0b4091eaf750

רגשות, מחשבות, תפיסות. 

שתהיה שבת שקטה

שבה אפשר להרפות ולשחרר ולתת לדברים לזרום בתנועה הטבעית שלהם.

האמת שזה נכתב בבוקר. 

היתה איזשהיא בעיה להעלות תמונות, והיום פשוט זרם בכל כך הרבה טוב וחוויות מלאות ושקטות 

היו הרבה היי לייטס ביום הזה 

אבל הרגע שבוא הראתי לחברה את התמונה של נחילי הנמלים היה השיא… 

אמרתי לה שזה מזכיר פות. 

החור של הפיפי והחור של הכוס 

ואז היא היתה בשוק 🥺

שאלתי אם היא רצינית? 

והסברתי לה שיש שני חורים. היא הלכה לגוגל לבדוק.. אני לא ארחיב על השיחה מכיוון שאני אוהבת לשמור על שמם הטוב של גברים ונשים כאחד. 

אבל אני מניחה את זה פה מכיוון שכנראה שאינטלגנציה ופכחות לא תמיד הולכים ביחד עם המבנה האנטומי של הפות. 

שבות מופלאה הכי בעולם 

כי היום לפני שש עשרה שנה הפכתי לאמא בפעם הראשונה וגיליתי כמה הלב שלי יכול להתרחב עוד ועוד ועוד ועוד …. 

Sweet sixteen indeed 

שבת טובה ושקטה 

❤️❤️❤️

לצאת מהארון

לצאת מהכלוב

בשבילי זה אותו דבר

הסיפור חיים שלי מבקש לצאת החוצה

ה-כנות דופקת לי בדלת טוק טוק טוק

מבקשת ממני בכל לשון של בקשה

תהיי את

תהיי באור

תהיי זורחת באשר את

אמא שלי אמרה מתישהו בגיל עשרה

״ אם יש משהו שאת מתביישת בו אל תעשי אותו ״

ואני לא בטוחה שבושה זה העניין אצלי, זה יותר להרגיש שמותר לי הכל, וגם … מה זה הכל?

אולי זה בכלל גבולות

ואולי זה בכלל ערכים

ואולי זה בכלל הרגע הזה שיש בו הרמוניה וזה מרגיש שהכל אפשרי והשמיים הם הגבול.

חודש אלול בפתח

ואתמול בשיעור נגענו בסליחה

וגם ברשימה של חוקי החיים.

ומשם עברנו לרגשות ולמושגים כמו

הומיאסטזיס והטרוסטזיס

שמייצגים השפעות פיזיות כימיות בתוך הקשרים שמובילים את חיינו.

ומשם זה העמיק לתהליך של סליחה.

כמובן שזה הזיז אצל כולם סיפור כזה או אחר בחיים.

שיעורי בית שניתנו היו לכתוב מכתב סליחה למישהו ולהעלות אותו בקבוצת הווצאפ של הלימודים.

פר, הבטן שלי התהפכה.

הגעתי הביתה ועלו כל כך הרבה דברים, ובכל מקרה הכל כל כך מורכב וגועש עכשיו, בחוץ (במדינה) ובפנים (בבטן שלי) ואני מניחה שאצל רוב רובנו במינון כזה או אחר.

אני נגעתי אתמול בקשר שסחף אותי למרות ואף על פי ואתמול מעצם המחשבה על סליחה הבנתי כל כך הרבה דברים.

נתתי לזה להשתחרר עם המון דמעות וסליחה ולצאת ממני החוצה אל העולם.

אני מניחה שאת הסיפור של היציאה מהארון אני עוד אוציא החוצה, סביר שגם מחוץ לכלוב, זה עדיין בתהליך.

אני מרגישה שיש לי זכות גדולה שהיא האפשרות לצאת מידי פעם מתוך עצמי ולראות את התמונה הגדולה ובכלל לשחק עם הזויות של היהלום שנקרא חיים.

סליחה מילה כל כך יפה.

היום אני מבקשת סליחה מעצמי על הטעויות שבדרך

ואומרת תודה על שכר הלימוד.

כל אדם יש לו את המסע שלו

גם כששני אנשים הולכים ביחד או נפגשים לרגע קטן של חיבור והבנה.

כשעבודה שלי הופכת לאומנות

והדמעות שלי הופכות ליצירתיות.

אני מבינה שהשקט חזר על כנו.  

בוקר אור 

זה התחיל ככה …

בעצם זה התחיל קצת קצת מזמן … אבל היום זה היה ככה,

כתבתי לו

״ בא לי חיבוק חזק ועוטף״

והוא כתב לי

״ לכל אחד יש חסרונות ויתרונות

לי יש מלא חיסרונות

אבל אחד היתרונות הבולטים שלי הוא שאני חבקןןןן״

וככה זה המשיך לכל מיני כיוונים שממש הפתיעו אותי …

עד לרגע שהוא רצה לקנות לי ספר - ״חיבוק״

ואני אמרתי שאשמח שהוא יקריא לי אותו כשניפגש…

אז בנתיים יש לי ספר חיבוק שאני יכולה לחבק

ואחרי שהוא יקריא לי אוכל לספר … ואם מישהו מכיר אז בבקשה לא לגלות. ☺️

וחוץ מזה זה היה יום מלא חיבוקים

הרגשתי שהגברים בחיי הם חברים בלב, אוהבים אותי

ורואים אותי את הלב שלי גם אם ממש ממש מתחת … למטה למטה למטה, הבולבול שלהם מדגדג והיד שלהם רותחת רק מלרצות להפליק לי.

רובם יודעים שאסור.

זה ממש מעניין מכיוון שהשבוע נזכרתי בתקופות שהיו לי חברים בנים … היתה לי gang. להיות חברה של gang בנים זה להיות מלכה מפונקת ושווה ששמים אותה ראשונה בהכל אבל אבל זיונים מחוץ לתחום.

השומרי ראש שלי! היו ימים…

בכל אופן כמו תמיד אני מתפזרת … מתחילה מחיבוק ומגיעה לתיכון.

המצפן שלי אוהב לרטוט וכמהה לשליטה ואיפוס. 

אבל היום ממש עכשיו, 

אני הכי מודה על כל החיבוקים שקיבלתי 

זה היה עוטף ואוהב ואכפתי והלב שלי מלא אהבה

תודה רבה 🌸

הייתי זקוקה לזה. 

*זה הוא צילם. 

ובא לי גם שלי … 

נר של דמעות ובקשות מהבוקר. 

כנראה שלדמעות יש כוח וקסם בלתי מוסבר. 

כך הוא כתב לי

ופתאום הרגשתי איך הלב שלי מתרחב

יש רגעים שהזמן עוצר מלכת

ופתאום ניצוץ אחד קטן

מדליק לי את הבוקר

ונותן לי תקווה

דברים שמוצאים באמצע טיול עם הכלב

במשחק הזה אין מנצחים! 

כולם מפסידים! 

בבקשה שיקרה פה נס

אלוהים אני מתחננת לתקופה טובה יותר

בבקשה בבקשה בבקשה 

יש לי אהבה בלב והיא תנצח 

יש ימים

כמו היום

הכל גדוש כל כך

שהרגע של ההתפשטות

והמקלחת

והלצנוח למיטה

זה הווואווו הכי מענג ומתוק שיכול להיות

לילה טוב

#להיותטובה

#תהיוטובים

#שישובוהביתה

#תפילהלשקטואיזון

אשכרה? בית ספר? 

התחלתי מאנרגיה אחת על סנדוויצ’ים ואיך זה שהילדים שלי כבר בתיכון 

ותוך כדי שאני כותבת את הכותרת הזאת אני מרגישה איך האנרגיה והמחשבות שלי משתנות 

כמה מחשבות ותפיסות והגדרות עלות במילה בית ספר … 

האמת שהשנה אני הכי סטודנטית של החיים 

התחייבתי לשלושה מסגרות לימוד מתוך בחירה, אני מרגישה ברת מזל כל כך שיש לי את האומץ לגלוש במגלשות לא מוכרות, זה מרעיד לי את הקצוות. 

בכל מסגרת להכיר אנשים שונים 

בכל מסגרת להביא אותי ואת סיפור חיי, להתעמת עם מצבים חדשים, סיטואציות לפעמים הלב שלי דופק בום בום בום, ואני קופצת למים הכי אמיצה ונחושה, מצביעה ראשונה,חותכת את הפחד שלא ישתלט עליי בטעות …

אני זוכרת את הפעם הראשונה שעליתי עם הבנות שלי לאנקונדה בלונה פארק … או אפילו עכשיו לפני שבועיים הבן שלי העלה אותי על הכדור אש באילת, חשבתי שאני מתהההההההה 

הכנתי אותו נפשית לזה שאני הולכת להיקרע מצחוק או לבכות והבטן שלי !!!! אמאלה הבטן שלי 

אבל את האמת אני שרופה על המצבים האלה

להיות באי נוחות 

לעלות עד השמים 

ולצנוח עמוק לאדמה 

המנעד כל כך רחב 

וקשת הצבעים כל כך ססגונית 

בכל אופן אולי סטיתי קצת מהנושא 

אבל אולי לא … כי מה זה בעצם? 

האם בבית. ספר יש לנו את זכות הבחירה לבחור ולגלות את הכישרון והדרך שלנו? 

האם בבית ספר אנחנו לומדים להיות נאמנים לתשוקות שלנו ומה נוגע בעומקי נשמתינו? והאם מותר לנו לבטא את זה באופן חופשי? 

איזה בית ספר אני נותנת לילדיי בבחירות שאני עושה בחיים ואיך אני מעניקה להם השראה? 

ולצד זה לפעמים כל כך בא לי שהם יקומו ויכינו את ה סנדוויצ’ים של עצמם כי הם פאקינג גדולים ועצמאיים. 

אבל שם אני נופלת בטח ובטח מאז ההורות המשותפת.  

הכי ב לפנק הכי בלעשות להם רגע קטן ומתוק מאמא. 

אז מחר בית ספר וזה מעלה לי המון דברים בבטן היום. 

ובעיקר נרגשת לראות את התינוקות שלי כל כך גדולים והזמן טס בטיל של הטילים. 

ואני בהודיה על היום הזה. 

וגם האתגר של היום הזה 

לעשות ספר משפחה ולהחליף לטלפון שאין בו אפילו תמונה אחת 

התחלה חדשה לגמרי! 

חתיכת עבודה עם 19,000 תמונות בטלפון. אבל בא לי פראש ! בא לי נקי ! בא לי חדש ! 

ונראה לי שזה זמן ממש טוב … אם כבר פתיחת הלימודים. 

הבלוג עד לאתגרי וגם אתם. 

ובסימן אימהות אני משאירה פה קטע מקסים שאישה אחת כתבה ושלמה ארצי מקריא באחת מתוכנית הרדיו שהוא שידר… שמעתי את זה לפני שנים ואימצתי לליבי. תמיד מרגש להקשיב לזה כל פעם מחדש וגם מעורר זכרונות על תקופה יותר פשוטה ואחרת … אז תהני, תהנה, תהנו ❤️

אי אפשר להיכנס

אני קוראת את השפתיים ללא קול,

הגלים חזקים מידי בכדי לשמוע משהו שהוא אחר מהם.

היא מחייכת אליי ואני אליה

בסוף היא נשברה והתיישבה כמוני

הים סוער היום

אבל נעים ברמות של סוף הקיץ

הבוקר שוב קורא לי לצאת מהמיטה מוקדם ולקבל את פני הסתיו באהבה.

שבת שלום 

הקשיב בפוללללל 

ונעענע טוב טוב את האגן 😍

ביצ'