There is no perfect life. There are only perfect moments
רגעים שהיו
רגעים של הרגע הזה
תמיד אני
תמיד חלקים ממני
ולפעמים קטעים שמתגלים לנגד עיני ומאירים
אותי בצבעים ששמחה לגלות.
לנשר יש את תוחלת החיים הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים מסוגו.
הנשר יכול לחיות עד 70 שנה, אבל כדי להגיע לגיל זה עליו לעשות החלטה קשה.
בגיל 40 הטפרים שלו שהפכו ארוכים וגמישים מדי, לא יכולים יותר לתפוס טרף.
המקור הארוך שלו הפך מכופף מדי, ולא מאפשר לו להכניס אוכל לפיו. נוצות הכנפיים הכבדות נעשות סמיכות מדי, מסתבכות בחזה שלו ומקשות על הנשר לעוף.
בגיל זה, לנשר יש שתי ברירות: מוות, או להתחיל תהליך של שינוי ארוך ומכאיב שנמשך כ- 150 יום.
בתהליך זה, הנשר צריך לעוף לקינו שבראש ההר. שם הנשר צריך להכות עם המקור שלו בסלע עד שהמקור נתלש, ואז, אחרי שהמקור נתלש, הנשר צריך לחכות למקור חדש שיגדל, מה שמאפשר לו לתלוש את הטפרים שלו.
כשהטפרים החדשים גדלים, הנשר מתחיל לתלוש את נוצות הכנפיים שלו, ורק אחרי חמישה חודשים, עם מקור חדש, טפרים חדשים ונוצות חדשות, הנשר מבצע לידה מחדש, והוא יחיה עוד 30 שנה נוספות.
במה הוא יבחר?
כולי תקווה ותפילה לימים טובים יותר ❤️
סופש שקט
לפני 3 חודשים. 22 באוגוסט 2024 בשעה 7:48
OMG
קסמים
איזה בוקר
טוב זה כבר רגיל שאני חרמנית בבוקר…
ובכל זאת … הבוקר הזה.
זה התחיל ממנגו… כן מנגו.
הייתי צריכה לאסוף ארגז מנגו שהגיע מרמת הגולן היישר לישוב אירוס.
ושם ליד הארגז היתה אישה
הילה… וכן יש לה הילה!
במפגש הראשון, במבט הראשון ידעתי.
לא יודעת מה ידעתי אבל ידעתי.
הרי אני לא היחידה שבאה לקחת ארגז מנגו … עם כל הכבוד ויש כבוד.
משהו בעיניים ובמה שנשמע והרגיש.
והיום שוב אספתי ארגז מנגו…
והיה נשמע שהיא רוצה שאגיד לה שלום, בדרך כלל באים לוקחים ארגז שמים כסף בקופסא ונעלמים…
וצלצלתי בפעמון.
הדלת נפתחה, בעלה פתח,
היא באופק שוכבת פרקדן על הספה, הכי באיזי כמו אלה יפיפיה, חייכתי, אמרתי שלום, אמרתי הרגיש לי שאת רוצה שאומר לך שלום.
והיא קמה אליי
יצאנו לחצר, הבן שלה מגדל שני צבים ענקיים. התרגשתי כל כך, בדיוקיצא לי לעצב תמונה בבינה המלאכותית עם צב על חוף ים….
הגב של הנקבה שחוק כל כך היא אמרה… הוא לא מפסיק לזיין אותה חחח. התמוגגתי.
וזה החזיר אותי לשיחה שהיתה לי לפני יומיים עם חבר על ניוש …. ( חייבת לזה פוסט נפרד) בכל אופן התיישבנו לצידי הצבים והחיבור התחיל.
מרגיש לי.
מדגדג לי.
טיימינג, חיבורים ורגעים של קסם.
אני מוחזקת, כל כך מוחזקת, רק שהפעם אני מוחזקת עם כוחות ואמונהשאני לא הכרתי.
על פניו כל חלק בחיים שלי משתנה והולך להשתנות ויש רגעים שבא לילעמוד על צוק ולצרוח את החיים שלי
לפעמים מפחד
לפעמים מחוסר ידיעה
חוסר ידיעה ואי ודאות OMG
במה להאחז?
סיטואציות רצות לי בראש בטיל
כמו הרגע הזה שאני באה לחבק חברה ומושכת אותה אחורה מהכיסא והאינסטינקט שלה להיאחז הוא ריגעי,
כמו הבוקר עם הבת שלי שהיה לי שבריר קטן של שניה לעקוף רכב לנהיגה ושניה אחרי כבר יש צומת, ואמרתי לה זה או לחשוב או לעשות, לפעמים אין מקום גם וגם, פשוט לקפוץ ושתינו חייכנו לרגע מושלם.
אז אני בבנג׳י מתמשך של שינוי שהופך לי את הבטן ובאופן מפתיע גורםלי לעוררות מינית מטורפת! תודה לאל! אני מרגישה הכי חיה שיש.
והילה … זאת של המנגו … יש לי הרגשה שהאישה הזאת תהיה שותפהשלי בדרך…. אני יודעת, אני לא יודעת איך אבל אני יודעת.
ותודה שאתם עדים לשינויים שאני עוברת בחיי גם אם הם לגמרי שבריריפאזל.
אני מודה
אתמול הבנתי שכאשר אני מודה:
אני אומרת תודה. אני מודה כעדות על הדבר. יום חמישי שמח.
ויש משהו אחד שאני רוצה כבר הרבה זמן ולא ממש עצרתי לעשות את זה.
וזה להעתיק אותי מהמחברת לאותיות במקלדת
משהו שאני רוצה לשלוח אותו לאויר העולם … גם אם זה בכלוב. הרי בסוף אין כלוב בשום מקום אם המיינד פתוח וחסר גבולות
אז המורה שלי אמרה לי לגלות ולכתוב תשוקה … והתחלנו עם אוכל
היא ביקשה שאתחיל לאכול עם הידיים, להרגיש, למרוח, לנזול, לטעום, לטפטף … מממממ
ואז היא ביקשה כך:
מה חושני בשבילי?
מהי חושניות?
ואז התחלתי לכתוב במחברת
מהי חושניות עבורי:
חושניות בשבילי זאת השקעה, שימת לב לפרטים הקטנים, ליטוף השפתיים שלי עם האצבע המורה, כתיבה רופפת ומשוחררת, תותיםשטופים, תפוזים על העץ, להתנדנד בנדנדה, לעלות על פין ברגע הראשון ולהרגיש את ההתמלאות, למרוח אודם, להתקלח, לקלח, שיקלחו אותי, לקפוץ לבריכה, להגיד משהו מצחיק, שמבינים אותי, שרואים את היופישלי… אשכרה! בלב! מהנשמה!, כשדמעה זולגת, כשאני טועמת את הדמעות שלי, כשהפגיעות נפתחת ויוצאת החוצה, כרבול בתוך מצעיםלבנים נקיים, להניח יד על מי שאני אוהבת, לגרוב גרביים, לצלם רגעיםיפים, לחשוף אותם, לראות פריחה באביב, לטבול בים, להתבונן בשקיעה, להיות קשורה, להימשך בתפיסה, להימשך בגוף, להימשך בתוך שניהםביחד, להסתכל בעיניים של האהוב שלי, לגעת בדם שלי, להתרגש מווסת ששוטפת אותי למחזור חדש, ללטף את הבטן שלי, להתנשק, להרגיש לשון בתנועה מושלמת עם הקצב שלי, להרגיש שליטה וביטחון של גבר במקום שהוא נמצא מולי, להרגיש שהוא לוקח מתוך ביטחון של התמסרות ותאווה שלי, לשחק בשערות של הגבר שלי, לדגדג את הבית שחי של הגבר שלי, לראות אותו נקרע מצחוק, לשחק בפטמות שלי, להרגיש אותן מגורות וזקורות, לשחק עם הזין בלי זיקפה, להרגיש את הזיקפה מתעוררת, לסרק את השיער שלו, להעביר יד על הראש גם אם הוא קירח, לחתוך ירקות, להכין ארוחה טעימה, להגיש ארוחה, להתענג מארוחה, לטעום טעם חדש, להתאהב בטעם חדש, ללגום יין, ללבוש בגדים, לרקוד עירומה, לרקוד בתשוקה, לרקוד בכאב, לטפטף שעווה, להיות משוכה וכואבת, להיות על הקצה, לפחד ועדיין לקפוץ לתהום שהיא בכללאמונה שלמה, לשכב על הגב ולהסתנוור מהשמש…
ואיזה כיף להיזכר בטקסט הזה ולאהוב מחדש ולהוסיף ולערוך ובכלל להתעסק באהבה ותשוקה.
חג אהבה שמח.
כאן היום עכשיו ברגע זה
לחג האהבה הזה אני בהחלט מאחלת לעצמי ים של אהבה ובהחלט
להתחיל את החיים מסופם.
בעלי לשעבר שיחיה באחת השיחות לא מזמן אמר לי…
״את לא יכולה לקבל את הכל״
ואני עניתי אחרי שהמעגלים במוח נעו בקצב של 1.5 בווצאפ… מה?????
ברור שכן !!!
אני יכולה לרצות כל מה שאני רוצה!
ובזה אני חותמת את המשמעות לאהבה ותשוקה עבורי.
מותר לי כל דבר שרק ארצה
הגבולות הם בתוכי
והאחריות להרחיב ולפתוח אותן הן באמונה ואהבה שלמה ומלאה שפאקינג מותר לי הכל.
ואני שמחה על כך, זה מאפשר לי פורקן וסדר ועומק והבנה בחיים שלי
מחדד לי את החלומות ואת המציאות שאני יוצרת לעצמי
כמו אורגת נול חיים פרטי שנכתב גם בדיו וגם במקלדת … לרוב בדיו.
לא קורא הרבה שאני מעתיקה מהמחברת למקלדת
כאילו אלו שני עולמות נפרדים
ים ויבשה וההתמזגות היא אני.
כשאני לא יודעת מה לבחור
וגם כשזה יוצא ממש יפה על הכיוונים וצבעוניות
שבת ברכה
שבת של אהבה
כל כך נהנית לקרוא פה נשים/ נשלטות שמדברות אהבה, שמדברות את הצורך והרצון להיות שייכת, ההבנה שהצורך ברור והידיעה איך אני יודעת שאני רוצה להרגיש בתוך עולם שנקרא אהבה גם ואף יותר בעולם בדסמי כל כך צבעוני וכל כך מלא ועמוק.
