צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים מושלמים וגם לא…

There is no perfect life. There are only perfect moments
רגעים שהיו
רגעים של הרגע הזה
תמיד אני
תמיד חלקים ממני
ולפעמים קטעים שמתגלים לנגד עיני ומאירים
אותי בצבעים ששמחה לגלות.
לפני 5 חודשים. 6 ביוני 2024 בשעה 22:32

טוב … 

לא הכי מושלם 

אבל זאת התחלה …

לפני 5 חודשים. 6 ביוני 2024 בשעה 4:30

פעם פעם

ממש מזמן

לפני שהיה את כל זה

ואת זה .. וזה … וכאילו כזה

היה טבע

והגברים היו ציידים

והנשים היו מלקטות

והיה את אור הלבנה

והיתה מדורה

והיה אוהל קטן

ושם היית

אוסף אותי,

אוהב אותי,

בועל אותי,

שובר לי את הצורה

ומחבר אותי מחדש

 

לפני 5 חודשים. 5 ביוני 2024 בשעה 16:20

להוציא דברים מהקשרם

אוהבת לחשוב

להסתבך

לפרום

להיפצע

לגלות

להתערער

להיות באי נוחות

זה. 

מעורר

מגרה

מחרמן

יצירתי

פותח

מענג

והכי.

שואף

לעוד

עוד קצת

עוד מזה

עוד בזה

עוד בתוך

עוד ועוד

עוד ודי

די ותמשיך

די ועוד

די בבקשה

בבקשה עוד

עוד

בבקשה עוד 

אתה מוכן בבקשה לתת לי עוד? 

לפני 5 חודשים. 4 ביוני 2024 בשעה 20:26

ארבעה מתבגרים

רמי 

פינת אוכל

שני טוסטים 

שני חצאי טוסט

מוזיקה של מתבגרים 

מחברת 

שיעורי בית 

כוס יין 

הוא 

מחברת 

סעיף 5 

ילד אחד שבדרך הביתה 

פילטר 

גרילנדה 

פכפוך מים 

הרגע הזה 


וזה שלהם … כאלה סוטים בלי לדעת בכללל ….. 

 

 

ואולי כן … 

גם אנחנו היינו כאלה בגיל 16? 

לפני 5 חודשים. 4 ביוני 2024 בשעה 18:54

האם אני מעיזה לחלום ולהעינות לכמיהה שמתעוררת בליבי? 

האם אני יכולה לחוות שמחה שלי ושל הסובבים אותי?

האם אני יכולה לרקוד בפראות? לתת לשיכרון חושים למלא אותי עד קצות האצבעות והרגליים? 

מה כיווץ אותי עד עמקי נשמתי ומה ריווח את לאושר אינסופי? 

האם אוכל להבחין ביופי גם כאשר אינו נראה לעין בכל יום? 

האם אני יכולה לחיות עם כישלון ולהשתמש בו ככלי להרחבת הלב והמחשבה שמניעה אותי?

האם אני יכולה לקום בבוקר אחרי לילה של יגון וייאוש, סחוטה ומוכה עד העצם ולעשות מה שצריך כדי להאכיל אל ילדיי? 

האם אני אוהבת להיות לבד עם עצמי ואני אוהבת את חברת עצמי ברגעים ריקים? 

האם העמוד במרכז ולא ארתע? 

מה מקיים אותי מבפנים? 

 

את כל השאלות הללו נשאלתי היום, והן פרצו סדקים לתמונות במסע חיי. 

יוצאת למסע חדשות בעיניים סקרניות ולב פתוח מלא בהתרגשות. 

האופק מהול בעצב והיסטוריה פצועה ושסועה 

אבל יש אופק 

ויש זריחה 

ויש שקיעה 

ויש לי תקווה 

 

לפני 5 חודשים. 31 במאי 2024 בשעה 7:24

כמה שאני יפה

וגם את

וגם אתה

 

☀️

שבת שלום 🙏🏻

 

לפני 5 חודשים. 29 במאי 2024 בשעה 6:17

 

לפעמים רק מילה

מילה אחת שמנשימה ומרווחת כל חלק בי

מילה

שיש בה קול

שיש בה משמעות

שיש בה כל כך הרבה רגש

והדהוד ואדוות

לפעמים רק מילה

 



לפני 5 חודשים. 28 במאי 2024 בשעה 6:13

 

 

כל הדברים היפים באמת

מתגלים בזמנם  

האיטי

הבלתי מתחשב

 

 * וולט חטפו מכה לפרצוף *
מה המחיר של הדברים שמגיעים אלינו בקלות הבלתי נסבלת של הקיום??? 

לפני 5 חודשים. 27 במאי 2024 בשעה 17:59

כשהמציאות עולה על כל דמיון

ואז הם נפגשים

 

 

לפני 5 חודשים. 26 במאי 2024 בשעה 19:58

שוטף לי את היום 

יש לי הרגשה שרק אני מתחרמנת מתמונות כאלה. 

אולי כי אני יודעת בדיוק מה הרגשתי כשצילמתי את התמונה הזאת. 

והאמת שאין ממש ערפל … סתם אסוציאציה שעולה. 

אולי זאת התקופה הזאת

שהצבעים נשטפים ומשתנים מהר מאוד. 

בא לי שיר חדש … כזה שאני לא מכירה 

שישטוף לי את הערפל

שיגע בי נקי.