רגעים מושלמים וגם לא…

מַגַּשׁ הַכֶּסֶף  /  נתן אלתרמן

… וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט , עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת

תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ

עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.

וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…-

לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס

הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי...

הִיא לַטֶקֶס תִּכּוֹן . הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר

וְעָמְדָה, טֶרֶם-יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.

-- אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ

נַעֲרָה וָנַעַר

וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.

לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם

בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם

הָלוֹך וְהַחֲרֵשׁ.

לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם

אֶת עִקְּבוֹת יוֹם-הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו-הָאֵשׁ.

עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹע,

וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים - -

דֹּם הַשְׁנַיִם יִגְּשׁוּ

וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ.

וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.

אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם,

וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים,

יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף

שֶׁעָלָיו לָך נִתְּנָה מְדִינַת הַיְהוּדִים.

כָּךְ יֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָה עוֹטְפֵי צֵל,

וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל...