שתינו ביחד
נצעד דרך מעבר צר
מסדרון אפל
אין מקום שהוא גדול מידי
להכיל את האנרגיה שמתהווה
צחקוקים קטנים
השפלות של מבט
מה את אומרת?
אני ואת?
נשתה דם של תשוקה ביחד
נשחק משחק
רוצה?
בואי.. אני מוכנה
נלעס את הזמן כמו מסטיק בזוקה
נלקק סוכריה על מקל
נקרא עתידות
נלטף, נבצע, ונמעך את הגבעות ש מבצבצות
הזדכרות של התחככות
מגע רך שמושך את הצליל והטעם.
מביטה אלייך
מחייכת חיוך קטן של מבוכה
יודעת כמה את רוצה
אני יודעת כמה הוא רוצה
מה תשתי? אני שואלת.
החדר שקט,
ספה מרווחת, מזמינה את הרוחות למחול
שמה בפליי את on our knees
אני, היא אומרת… ממממ אולי כוס יין
אולי ג׳ין אנד טוניק
מה את אומרת?
אני לוקחת את כף ידה
מושכת אותה אתי למטבח
בואי נכין ביחד
קוקטייל מהאגדות
נפזר אבקה של חלומות
ונגשים ביחד
לאט
לאט
ואז בתשוקה
עם הרבה רוק
רכות
ואולי אהבה
אהבה לרגע הזה
האהבה לכמיהה
ולזה שאפשר
ומותר
והנשמה מתרווחת
נשענת אחורה
אני זולגת
מערבבת משקה קריר, נוזלי, רטוב
מהול בדם של תשוקה
מתקרבת אלייך
מצמידה את הכוס אל גופך, ממש בין שדייך, בעדינות.
מסתכלת בעינייך.
לחייך ולחיי הרגע הזה, אני מחייכת
בואי נמתח את הגבולות
ונצא במחולות
אני נושקת נשיקה קטנה לקצה אפה
והיא
היא מרכינה את ראשה
וברגע אחד מצמידה את שפתיה לשפתיי
פותחת אותן בלשונה הרכה, החמה, הבוערת,
אוחזת חזק בחולצה שלי, כמעט ושורטת,
מה אני עושה לעזאזל עם שתי כוסות המשקה שיש בידיי אני שואלת את עצמי…
ונכנעת
ידיי כבולות
שובבית, גוזלית, גורה קטנה ומתוקה
אני מתרחקת ברגע
לוקחת צעד אחורה
מתבוננת בה
מחייכת
נושמת נשימה שממלאת לי את כל הגוף
היא שם עומדת
מסדירה נשימתה
בואי
בואי נשחק משחק
איזה משחק? היא שואלת במבוכה
אני מהססת
ועונה
כזה שאת חושבת מה את רוצה
ואני מגלה … אותך.
