לפני 9 חודשים. 31 בינואר 2024 בשעה 20:54
האגו ששמר ברגעים שהייתי כל כך שבירה
כמו פלסטלינה כמעט
היה אפשר להפוך אותי לכל דבר
אני התמסרתי לכל דבר
האגו שלי היטל בי
שיחק אתי משחק
גילה לי שאני כל כך תחרותית
ורוצה ורוצה ורוצה ורוצה ורוצה
ואז ברגע אחד הבנתי
ושאלתי
את זה אני רוצה?
מה יש שם?
והוא חזר האגו שלי
איכשהו הסתכלתי עליו
ואמרתי לו ״ היי חמוד, אתה מתבלבל!!!״
טעית בדרך.
וכן הדרך היתה מפתה וצבעונית
ומרגשת, סוטה ומאתגרת
אבל הכי
האגו שלי הצליח להסתיר לי את הפחד שלי לצאת אל מסע של חופש ובחירה
כי פחדנו
אני פחדתי
יכול להיות שהיום אני יותר אמיצה לראות, להבין, להרגיש
אני מוכנה
אגו זה חתיכת דבר
ועצם זה שאני מצליחה לזהות אותו
זה כבר ממלא אותי בכוח שאני יודעת שאני צריכה לשמור למסע שלי.
ועדיין עדיין עדיין אני אוהבת אותו כל כך כי הוא חלק ממני.
