מתתי
מתתי בפעם הראשונה שחשפתי את הפות שלי
הפות שלי
הפות שלי
החלק הזה שמחזיק את כל האש שלי
את כל היצירות שלי
את כל התשוקות שלי
את כל הסודות הכי כמוסים שלי
לאהוב את הפות שלי
לעשות אהבה עם הפות שלי
ואז הוא ביקש להזיז את הבגד ים הצהוב שלי הצידה
ולצלם לו
אלוהים כמה אומץ בפאקינג צילום של פות
כולן פה חושפות זימה ופומביות
ואני הבדסמ שלי כזה ביישן
כזה קטן ועדין ויפה
ואני שואלת …
ואני אומרת לעצמי מה הפאקינג ביג דיל?
פאקינג פות קטן, מתוק, ענוג ופשוט
פאקינג פות
תזיזי את הבגד ים הוא אומר
הוא אומר!
ואני חוזרת לשירותים בבית הקפה
מתיישבת על האסלה
מזיזה את הבגד ים ומצלמת את ה-
פאקינג פות
שיש בו את כל כולי
את מחזור הדם
את הזמן
את הדרך
את הילדים שלי
את האהבה שלמדתי לעשות
את הביישנות התמימה שלי
את הדרך מכאן לשם ובחזרה
את שערות הערווה
את הרגע שהוא חלק לגמרי
את הרגע שמורטים
את הרגע שהוא רטוב
את הרגע שהוא משפריץ
את הרגע שהוא נחדר
את הרגע שהוא צמא
את הרגע שהוא יבש ורוצה מנוחה
את הרגע שבו הוא לא קו ישר
אלא היא קערה שמכילה את כל העולם כולו
את הרגע שאני בקושי יכולה להכיל את עצמי
את הרגע הזה שאני מבינה
שזאת הפאקינג פות שלי
וכל מה שהיא, היא
ונוס, אלה יפיפייה
שנותנת חיים ומכילה את האש שמחממת ולפעמים גם שורפת.
וגם …. האש הקטנה שאוהבת בתמימות ורוך אין סופי.
האש הזאת שיודעת לתת חיבוק מנחם.
פאקינג פות
הפות שלי.
si=kCfxEtHP0ATu2f4z
