מסיימת לסדר את פינת האוכל אחרי ארוחת שישי.
(נזכרתי כשהסתכלתי על הבת שלי, היה עצב בעיניה… שאלתי אם הכל בסדר? היא נפנפה אותי בעדינות)
עולה במדרגות לחדרה לבדוק אותה.
אני יודעת שכל עולמה זאת האהבה הראשונה שלה
הם צמודים ומתוקים כל כך
זה פותח את הלב לראות אהבה כל כך כנה ואמיתית ותמימה.
עולה במדרגות עם מחשבה שמתעוררת לראות לשלומה וגם עם תחושה שהגיע הזמן לשוחח עלכך שיש עוד עולמות מעבר לחבר שהיא כל כך אוהבת.
אולי כי לפעמים יש נחיתה
ואולי לפעמים כי באמת יש עוד עולם.
פותחת את הדלת ומגלה שהחבר והיא שוכבים ליד השני
מתי הוא הספיק להגיע
אני: יותם אתה פה… מתי הספקת להגיע?
יותם: לפני עשר דקות
אני: רומי מתוקה שלי, רציתי לדבר איתך… לבדוק לשלומך…
ראשה מורכן לתוך הכרית
אני מרגישה את הבת שלי
היא בוכה
אני מתקרבת אליה
מניחה את ידי על גבה
מתוקה שלי את בוכה? אני שואלת…
ואני מרגישה שכן
זה ברור לי שזאת לא סיטואציה שהיא תרים את ראשה ותפתח במונולוג.
ליטפתי אותה ואמרתי לה שאני פה במידה ותרצה לשוחח
ושאני אוהבת אותה
ואז יותם הצטרף ואמר
גם אני אוהב אותך.
רגעים שנצורים בלב שלי.
