רגעים מושלמים וגם לא…

בוקר טוב

היתכן שיש בי קולות שמתעוררים מחדש?

משהו מרגיש אחרת

יותר עירנית

יותר מוכנה

הקולות של הבוקר מפיחים בי תקווה שכמעט נעלמה בתקופה האחרונה.

הכל ביחד התערבב אצלי כמו ביצה מקושקשת, אני הייתי הביצה, נכנעתי והתמסרתי עד כלות, אולי גם איבדתי שליטה, ואז ברגע מסוים פשוט החלטתי לשחרר, לצנוח צניחה חופשית, מה כבר יכולתי לעשות?… התנגדות אף פעם לא עוזרת, כשיש מערבולת צריך פשוט לזרום איתה, להיסחף בסחף הגדול, ואז פתאום יש שקט, גם בלגן אבל שקט, ואז פתאום 5:00 בבוקר מזכיר לי פשטות, וניקיון, ואת הרגעים שהם כל כך שלי. מזכיר לי שאני שייכת לעצמי, ושנחישות למרותכל הקשיים היו שווים את המאמץ. וכן אני בתחילת הדרך, אבל אני נושמת, ומתעוררת לציוץ ציפורים, ולרחש של בוקר וגם שוב כותבת לעצמי, אליי, בשבילי, בשביל הרגע הזה.

וזה כל כך נעים ומשחרר.

כי אני שלי.

תודה על האפשרות ועל חופש הבחירה. 

#bringthemhome