החדר שלי מסודר
המטבח כמעט מסודר
הדמעות כמעט התייבשו
ויום הזיכרון קרב ובא
ואליו מצטרפים חללים חללים
אתמול ערב שישי העצרת הכללית של האו"ם אישרה הצעה לחיזוק מעמדה של הרשות הפלסטינית במוסדות הארגון. 143 מדינות תמכו בהצעה ותשע התנגדו, בהן ארה"ב.
יום העצמאות עומד בפתח
נוכח יותר מאי פעם
עצמאות? חופש? דמוקרטיה? בחירה אישית?
כבר יומיים ואולי יותר אני מזכירה לעצמי
ואומרת
תחזרי אלייך
תחזרי אלייך
תחזרי אלייך
איך מביאים אהבה בתוך הרס
איך זורעים אהבה בתוך שסע
איך זורעים אחדות בתוך פירוד
איך זורעים תקווה בתוך ייאוש
כן בחצי שנה הזאת בכיתי
אבל בעיקר שרדתי, שרדתי את החיים מכל כך הרבה היבטים
היום אני יכולה להודות שהדמעות שזולגות הם דמעות לתפילה
תפילה ותחינה שארץ ישראל תהיה שלמה ומאוחדת
ושנהיה טובים
ושהמסכים האמיתיים יהיו פנים, עיניים, אנשים,
ושהלבבות והלייקים האמיתיים יהיו חיבוק ופגיעות וחשיפה אמיתית כי שם נמצאת האהבה.
ושמי שמקבל את הכוח ידע שיש לו אחריות ודרך.
את הנר שלי אני מדליקה בחג הזה
לאהבה.
כי רק אהבה מביאה אהבה.
נוף ילדותי
אל הבית שגרתי בו.