היום נפגשנו בעיר שלו.
וכמו שסטילה אומר
BIG MISTAKE!
זו הפעם האחרונה שזה קורה!
(#רקאומרת)
בסטוש שלי...
אני לא הייתי אומרת שהוא מופנם
אבל גם הכי לא מוחצן,
אוהב את השקט שלו,
בטח שלא אוהב שהספוטלייט עליו!
קיצר,
נכנסנו לאיזה בית קפה,
והוא מיד משך אותי לפינה שקטה בצד.
לא עוברת שנייה מהרגע שהתיישבנו,
וברצף די מרשים,
מתחיל מצעד (א)נשים לשולחננו.
הגברים לוחצים לו יד,
הנשים...זה כבר סיפור אחר..
מחייכות מאוזן לאוזן
"הו, יובלי (שם בדוי תרגעו), איזה יופי לראות אותך"
ומצחקקות כמו ילדות תיכון
"תגיד יובלוש (מניחה יד על הכתף שלו), איך הילדים?"
כן כן בסטי, אתה שומע את החיקוי עם הקול של המורה?
באמא, כמה אנשים אתה מכיר?
ואיך הן מקרקרות סביבו....
יאללה, קישטה... תתפנו... זה זמן בסטיז עכשיו!
עבדת עליי ואתה בעצם ראש העיר?
אבל מה היה הכי כיף?
שכולן, היו בטוחות שאנחנו בפגישה עסקית.
לפטופ פתוח,
דפים מפוזרים על השולחן.
העט פיילוט וי5 כמובן...
והן בחוצפתן, עוד זורקות לי:
"בחירה מצוינת, הוא הכי ישר והגון שיש."
כאילו…דה!
תודה רבה, אבל מה עם קצת ג'וס שאני לא יודעת!
וחצוש שלי?
נבוכי, מתנצל, ממלמל שהן לאורך ההיסטוריה, מהגנים ובתי הספר של הילדים..
מתוקף היותו תושב העיר מיום היוולדו,
הוא מכיר רק את המקוריים.
“את החדשים אני כבר לא מזהה”
הוא אומר לי…
יצא לו בול אבא שלי (על אנשי הכפר!) תמיד אני אומרת לו שהם קופי.
מעניין עוד כמה שנים הן תזכורנה אותו למרות שהילדים כבר לא באותן המסגרות?!
בסטוש
אתה שומע!!!!
פעם אחרונה שדייט בסטיז בעיר שלך!
לכו תכירו בסטוש בכלוב ותגלו שהוא בכלל סלב 🤷♀️