כמו כל דבר בחיים שלי,
גם המונח סאב ספייס,
עבורי,
חמקמק כמו פרפר.
כשרק נחשפתי לעולם הבדס״מ
זו הייתה השאיפה.
קצת כמו המרדף הבלתי אפשרי
אל עבר האורגזמה.
ככל שדחפתי וקיפצתי לעבר
הסאב ספייס
ככה זה הלך והתרחק ממני.
עם אבוש,
זה קצת אחרת
ולכן,
לא ניסיתי אפילו לרדוף
אחרי החמקמק הזה!
וככה פתאום
במפגש האחרון שלנו
ברגע של מנוחה
אבוש שכב על הגב
קצת על הצד כזה
ובאופן די מפתיע
הוא ביים אותי.
״תשכבי על הצד,
תניחי את הראש על הבטן שלי
״
ליפפתי את עצמי עליו
רגליים שלובות ברגליו
ראש מונח על בטנו
והזין ישר לתוך הפה שלי
תוך כדי שהוא עושה לי נעימי בעורף ובשיער.
תנועת היניקה
הגיעה די בטבעיות
כמו תינוק שמתחבר לשד אימו.
ינקתי וליקקתי
מצצתי
כמו תינוקת קטנה
והסם הרגעה שלה.
אין לי באמת מושג
כמה זמן שכבנו ככה.
אבל בן רגע
שוגרתי למקום אחר
למקום הזה
שכל הזמן רדפתי אחריו.
כל הרעשים במוח דממו,
ועם כל יניקה
נמסתי יותר לתוך התחושה.
חמקמק מיי 🍑!
ואולי זאת בכלל הייתה הטעות שלי כל השנים.
סאב ספייס הוא לא מקום שמגיעים אליו.
הוא מקום שמפסיקים לנסות להגיע אליו
ועכשיו יש לנו עוד פסגה שתקענו בה דגל!
🐶 ⛳️😈