|
|
|
מסקנה מהתקופה האחרונה?
לא כל שולט אכזר
יכול להצליח לחנך כלבה שכמוני.
....לפחות לא כרגע.
עם כמה שהייתי רוצה שזה ילך, נראה שזה לא זה.
"קשה לי לומר כי את כזאת מותק" - באמא שלך?!
הדבר האחרון שאני רוצה להרגיש כרגע זה רחמים.
אני נשברת לי מכל ניסיון, לאט לאט.
Slowly but steady,
מידי פעם נזכרת בראשי באדון שעשה את מה שנראה כרגע כבלתי אפשרי.
מאוד נחמד שכולם פה מתנהגים כאילו את איזו ילדה קטנה וחמודה ורק אני יודע איזו זונה מלוכלכת את באמת 😏
אני מצאתי את עצמי גוללת לי בגלריה של הטלפון, מחפשת משהו.
עולה מולי תמונה שלו, סלפי ששלח לי פעם,
חיוך למצלמה עם חן מסופק וכל כך סוטה.
כמו שוט אדרנלין לגוף.
אוסף הטעויות שלי על "קנבס לבן".
כה מביך אז יימחק בעוד 24 שעות מ..עעעככ....שששיייו 🫡
אף פעם לא חוויתי מישהו כמוך.
אתה בן אדם שבו זמנית כל כך טוב אליי אבל גם כל כך אגרסיבי.
הרגליים רועדות, הגוף מתמסר, והמוח מתייסר.
יש לציין שגם התחת אדום.
כנראה שבאמת אצטרך לעבוד קשה על החיים המתוסבכים שלי.
אז כן, אולי אני באמת צריכה קצת עזרה ואיפוס.. אבל אני מבטיחה שאעשה זאת דבר ראשון בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד אחר.
אוי ילדונת...
תמשיכי להרחיק את כל מי שמנסה לעשות לך טוב בחיים.
מחכה לראות כמה מהר זה ייגמר ויעיף לך כאפה מצלצלת לפנים!
מטומטמת
😩😩😩😩😩😩😩😩😩
חשבתי שזה ככה רק בפורנו ובמימז... טעיתי 🙊
אֲנַחְנוּ לֹא בְּדִיּוּק סִיר וּמְכַסֶּה
אֲנַחְנוּ יוֹתֵר בְּכִוּוּן שֶׁל פֶּצַע וּפְלַסְטֵר
@פָּשׁוּט
החלטתי שלא לדפוק בדלת, פתחתי אותה לרווחה, ונכנסתי.
המשרד שלו חשוך יחסית. המנורות כבויות. מעט אור נכנס מהחלונות שמשקיפים החוצה.
"תנעלי, ליתר ביטחון", הוא אמר, הרהרתי ותהיתי לעצמי אבל הקשבתי בקולו.
הסתובבתי ונעלתי את הדלת אחריי. נעלתי עם המפתח חצי סיבוב, לא עד הסוף. מניחה שכדי שלא ישמעו את הנעילה.
"בואי, תתיישבי", הוא אמר וישב מול השולחן שלו עם רגליים מפוסקות. אוזנייה אחת בתוך האוזן. מולו לפטופ ומחשב עבודה פתוחים על אימיילים.
התיישבתי בנימוס על אחד מתוך שני הכיסאות שהיו מולו.
"לא פה."
מה? הכיסא הזה מלוכלך אולי? המבט שלי עבר לכיסא השני, באתי לקום ולעבור אליו.
הוא ציקצק בלשון שלו פעמיים, וסידר את התנוחה שלו על הכיסא.
הוא הצביע למטה, על הרצפה שמתחתיו.
"תשבי. פה."
איזה שטינק... חכם.
הופתעתי, למרות שידעתי שהוא בעניינים..
ירדתי על הברכיים ושמתי את 2 הידיים על הרצפה.
הרמתי את המבט שלי והסתכלתי לעיניים שלו. עיני שקד, יפות כאלה, טובות. עברתי לזקן ולשפם הזיפיים שלו.. לשפתיים.. כולו.. יפה.. כזה.. מסורטט?
הוא הרים את היד ולאט העביר אצבעות בין השיערות שלי..
"ילדה טובה, סוף סוף אנחנו נפגשים.
אני יודע שחיכית ל"פגישת עבודה" הזאת כבר הרבה זמן.."
אני כמובן ישר מסמיקה על 200 ומשפילה מבט.
נזכרת שבאופן טבעי וקסום לחלוטין שנינו ידענו אחד על השנייה... למרות שחלפנו אחד על פני השניה בבניין והחלפנו מילים רק מספר פעמים בודדות מאוד.
הוא הרים את היד ולאט העביר אצבעות בין השיערות שלי.. נעים... ואז פתאום משך בכוח בשיער שלי לכיוונו.. עוד יותר נעים......
יכולתי להרגיש עם הפנים שלי איך הזין שלו מתקשה לאט לאט דרך המכנס. הוא הרגיש לי גדול/ארוך.. זה די מפחיד.
"בואי אליי" הוא אמר, והתיישבתי כמו ילדה טובה על הרגליים שלו.
אני יודעת שהוא יודע שאני רועדת.. גם זה מביך, אבל זה כבר לא בשליטתי.
הוא ליטף אותי, נישק אותי, נשך אותי, חנק אותי, אבל בעיקר הבעיר והרטיב אותי...
לא חשבתי שארגיש ככה.
תוך כדי גם ניסה לגרום לי לפתוח את הפה, לדבר קצת..
שאל אותי הרבה שאלות...
בין היתר אם אני הרבה זמן בקטע של הbdsm, אם אני מנוסה, על מתי היה ה"קשר" האחרון שלי..
המוח שלי באותם רגעים בער.
אומנם ניסיתי לענות לו בגמגום צולע את האמת על הכל, אבל אני ממש בספק שהבין את רוב מה שיצא לי מהפה.
הוא תפס אותי שוב בשיער והסתכל לי בעיניים.
"אומנם את עדיין לא שלי, אבל שתדעי -
אני לא אוהב לחלוק בצעצועים שלי."
